מאגר סיפורי מורשת

אני חוה גולדברג נולדתי בישראל בשנת 1943 בבית חולים בחיפה רוטשילד.

ההורים שלי גרו בבת גלים הבית היה משותף עם ערבים(המטבח והשירותים)וחיינו בשלום.

יש לי אח גדול יותר שנולד בשנת 1941 שמו יצחק הוא נולד להורי במחנה עתלית , זה היה מחנה של עולים שעלו בעלייה בלתי לגלית(עלייה בלתי חוקית) מרומניה. עלו באונייה הגיעו לקפריסין מקפריסין עלו לישראל ושלחו אותם למחנה עתלית.

בחיפה היה לנו מאוד צפוף בבית המשותף, אז עברנו לעיר גנים [ על יד כפר אתא] ושם גם היה לנו חדר אחד ומטבח ושירותים משותפים עם השכנים.

בבית ספר שבו למדתי היה מרחק עצום בין הבית שלי לבית הספר, וכל יום הלכנו ברגל וחזרנו בלי אף אחד. בבית הספר לא היו מספיק ילדים ולכן חיברו אותנו לכיתה אחת שבה למדו כיתות א, ב ו-ג. בכיתה ב' עברנו דירה לקריית חיים, הפעם הבית היה גדול ומרווח וחיינו לבד.

עברתי לבית ספר חדש בשם א.ד גורדון ושם למדתי עד כיתה ח'. בבית הספר התנדבתי לעזור לאחות בית הספר ואהבתי את זה מאוד. השיעור האהוב עלי בבית הספר היה התעמלות והיה גם חוג לריקודי עם , הייתי טובה בזה מאוד.

לאחר מכן למדתי בבית ספר חקלאי ששמו כפר גלים בחיפה למדתי בבית הספר שלוש שנים, היו שם תנאים נהדרים וכיף היה לבוא לבית ספר. משם עברתי לסמינר הקיבוצים אורנים בטבעון, למדתי מורה לכיתות גן, א'- וב'.

כשסיימתי את הלימודים, התגייסתי לצבא, עשינו טירונות היה נפלא, לאחר הטירונות עלינו על משאיות ופיזרו אותנו לרחבי הארץ ללמד בבתי ספר שונים. אני נסעתי לקריית שמונה בשנת 1963 ושם קיבלתי גן. לימדתי שנה בגן ולאחר מכן עם אותם הילדים עברתי לכיתה א' וב'. התחברתי מאוד לילדים וצברתי במהלך השנים חוויות טובות וקשרים עם הילדים. בבית הספר היה נהוג לבוא לבדוק איך המורות משתלבות בעבודה.

אליי הגיע מפקח הוא יישב בכיתה, הקשיב לשיעור ובאמצע השיעור ילד הצביע ניגשתי אליו תוך כדי הנושא והוא לחש לי משהו באוזן, אז קם המפקח וציין שזה מדהים הקשר בין התלמידים אלי וסיים את הביקור.

בשנת 1964 הכרתי את יעקב בעלי התחתנו והקמנו משפחה מדהימה, חמה ואוהבת. לימים נולדו לנו שתי בנות מדהימות בשם ציפי והשנייה בשם לילך. כל אחת התחתנה ובנתה משפחה משלה, הגדולה גרפיקאית מעולה והשנייה  ד"ר לגנטיקה.

יעקב ז"ל נפטר ב – 2017 עקב ניתוח שהטיפול לאחריו כשל והוא הלך לעולמו ונשאר איתנו בלב. יש לי קשר מצוין עם הנכדים המקסימים, הם אוהבים מאוד לישון אצלי, לאחרונה אני מגיעה לקיבוץ יפעת לצורך מפגשי תכנית הקשר הרב דורי, פעם בשבועיים. התכנית קירבה אותנו מאוד ואני פוגשת אותם יותר.

כרגע אני בפנסיה והולכת למועדון ששמו מופת , שם יש הרצאות, מוזיקה, סרטים, משחקים, התעמלות ויוגה. אוכלים שם שתי ארוחות ביום בוקר וצהריים, המועדון פתוח שלוש פעמים בשבוע ואני נהנת מאוד. זה מעסיק אותי מאוד.

סרט סיכום התכנית בבית הספר

הזוית האישית

סבתא חוה: הייתי צריכה לאסוף את עצמי ולנסוע ממטולה ליפעת ואני מאוד מאושרת שאני יכולה לספר את הסיפור שלי ושעוד אנשים יוכלו להנות ממנו, ההיכרות שלי עם הכיתה שנכדתי לומדת בה, למדתי שהיום מלמדים אחרת ממה שאני למדתי ולימדתי. ואני חושבת שזה נפלא ומעשיר. שחר: אני נהנתי מאוד שסבתא שלי באה מרחוק בשביל הפרויקט והצליחה לספר את סיפור חייה, גם שאר משפחתי נהנו מאוד מהביקור של סבתא פעם בשבועיים.