מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבא שלי, יוסף אלמלן, ומעלה את סיפור חייו אל מאגר המורשת של התכנית.

סבא שלי הוא הצעיר מבין חמישה אחים, הוא נולד בארץ אבל האחיות שלו וההורים שלו עלו ממרוקו, הם עלו לארץ בשנת 1949. סבי זוכר מהעלייה של משפחתו שממרוקו הם הגיעו לצרפת ומצרפת באונייה לישראל. המקום הראשון בו הם התמקמו בארץ היה מעברה בפרדס חנה עם אוהלים, באותו זמן היה חורף והאחיות של סבי ישנו על המזוודות כדי לא להירטב, עד שקיבלו את הבית בטבריה. סבא שלי זוכר מילדותו שהוא למד בבית הספר דב הוז שביפו ושאהב לשחק עם חבריו בכדורגל, כדורסל, גולות ומחניים.

סבא יוסי נולד בשנת 1954 בעיר טבריה בבית קרוב לכנרת, שם גר עד גיל 6. מגיל 6 עד הצבא הוא גר ביפו, אחרי הצבא הם עברו לגור בבת ים. אחרי שהתחתן עם סבתי הם קנו גם בית בבת ים ולאחר 15 שנה הם עברו לחולון. סבי זוכר את הבית בטבריה כבית גדול עם גינה גדולה וחדרים גדולים. הם דיברו בבית מרוקאית וצרפתית.  המאכלים שסבי אהב שאמא שלו הכינה להם הם מרק חרירה, מרק עדשים וקוסקוס. לאבא של סבי קוראים אמיל ולאימא של סבי קוראים אנט. אימא של סבי נולדה בשנת 1918 במרוקו בעיר קזבלנקה ואבא של סבי נולד בצרפת בעיר בורדו גם ב-1918.

סבי וסבתי התחתנו בשנת 1977. הם הכירו בבית של חבר של סבי, אחותו עבדה עם סבתי באותה עבודה ובשישי בערב סבתא שלי התארחה אצלה. באותו זמן סבי ביקר את החבר. הם זוכרים מהחתונה שהיה שמח והם קיבלו כסף. בעברו סבי שפט במשחקי כדורסל, גם היום מדי פעם הוא שופט משחקים ובנוסף הוא אזרח עובד צה"ל.

הזוית האישית

איתי הנכד המתעד: מאוד נהניתי לשמוע על הסיפור של סבי, הכרתי עליו המון דברים שלא ידעתי עליהם וממש נקשרתי אליו אחרי ששמעתי את קורות חייו.