מאגר סיפורי מורשת

שמי נועם מושל ואני משתתף בתכנית הקשר דורי בו אני מספר את סיפור עלייתו של סבא שלי משה ממרוקו.

סבא שלי נולד בשנת 1950 במרוקו בעיר קזבלנקה. סבא שלי דיבר בערבית ומרוקאית. לסבי קראו משה על שם משה רבנו מהתורה.

לפני העלייה לארץ ממרוקו  

סבא רבא שלי היה עשיר מאוד, היה לו עסק של סיטונאות של מוצרי צריכה של תבלינים, פיצוחים וקטניות. סבתא רבתא שלי לא עבדה, היא הייתה עקרת בית וגידלה את הילדים. בגלל שסבא רבא שלי היה אמיד, היה להם בית גדול במרוקו, הם היו עשר נפשות שגרו בבית אחד (ההורים, האחים וסבתא של סבא שלי).

הם גרו בבית עם חמישה חדרים. בבית היה מטבח אחד גדול לכל משפחתו בניגוד לשאר המשפחות שהיה מטבח אחד משותף לכל השכנים. סבא רבא שלי היה אדם דתי ונהג להתפלל בבית כנסת קרוב לבית שלהם. הבית שלהם היה קרוב לים, והיו עושים קניות ליד הבית שלהם.

העלייה לארץ ישראל

שנת 1956 – סבא שלי מספר שבאותה תקופה הסוכנות היהודית פעלה במרוקו לשכנע ולהביא את היהודים לעלות ארצה. ההורים של סבא שלי קיבלו החלטה לעזוב את מרוקו ולעלות לארץ ישראל.

כשסבא שלי היה בן 6 הוא עלה לארץ יחד עם משפחתו באונייה. האונייה היתה מלאה במשפחות יהודיות ובעיקר ילדים קטנים ותינוקות. האונייה עגנה בחיפה ומשם לקחו אותם למושב דבורה. הם גרו שנה במושב ואחרי זה עברו לגור בעיר יפו על יד הנמל בבית גדול בצבע אדום.

כשסבא רבא שלי עלה ממרוקו הוא פתח סנדלריה. כדי להרוויח דמי כיס סבא שלי היה עובד אצלו בסנדלריה. כל יום בסיום הלימודים, סבא שלי היה עוזר לו בסנדלריה להדביק סוליות.

חוויות מבית הספר היסודי

סבא שלי למד ביפו בבית ספר "דגניה" הם למדו מקצועות עברית, חשבון ותורה. היו מסיבות כיתתיות בבית של הילדים. כשהם סיימו את בית ספר יסודי היתה מסיבת סיום.  לא היו טיולים אבל היו לוקחים אותם פעם בשבוע לחוה לגדל צנונית וקולורבי. היו לוקחים אותם לפרדסים לקטיף תפוזים והיו מחלקים להם מסחטות במתנה.

המקצוע האהוב עליו היה תורה. הייתה לאבא שלי מחנכת ששמה היה הדסה בן משה. כל בוקר היה מסדר לפני הכניסה לכיתות. בצלצול מנהל בית הספר היה מרכז את כל התלמידים בחוץ והוא היה קורא פרק בתהילים. בסיום הקריאה הילדים היו עולים בשורה לכיתות.

מימין: תעודת מחזור של בית הספר היסודי "דגניה", משמאל: משה עם אחיו בבר המצוה

שירות צבאי

בשנת 1968 סבא שלי התגייס לצבא, הוא היה בקורס נהיגה בב"הד 6 צריפין. הוא שירת בלשכתו של שר הבטחון משה דיין.

משה טל בצבא

בשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים סבא שלי שירת במילואים ברמת הגולן. שם סבא שלי הכיר את האח הגדול של סבתא שלי זהבה. דרך ההיכרות והחברות ביניהם, סבא וסבתא שלי הכירו והתחתנו בשנת 1977.

מקומות עבודה

לפני גיוסו לצבא, סבא שלי עסק בריטוש יהלומים.

לאחר שסבא השתחר מהצבא, בשנת 1975 אבא של סבא שלי נפטר וסבא שלי לקח על עצמו את ניהול חנות הבגדים שהיתה בבעלות אבא שלו ברחוב הרצל בתל אביב. לאחר כמה שנים החנות נמכרה. סבא שלי המשיך את דרכו בעולם האופנה והמשיך לעבוד עם יבואנים שונים להפצת בגדי נשים וגברים ברחבי הארץ. בשנים האחרונות סבא שלי עזב את עולם האופנה וכיום הוא עוסק בתיווך נדל"ן.

הזוית האישית

נועם: דרך התכנית הזאת זכיתי לשמוע, ללמוד ולהכיר את סיפור העלייה של סבא שלי ומשפחתו ממרוקו. נהניתי להקשיב לסיפור שלו ולשמוע על החוויות והקשיים שסבא שלי ומשפחתו חוו כאשר עלו לארץ ואיך הם הצליחו להתמודד ולהצליח למרות כל הקשיים.