מאגר סיפורי מורשת

שמי יערה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סיפור העלייה לארץ של סבי מאיר וסבתי עליזה (מצד אבי).

סבתי עליזה נולדה בבגדד ועלתה לישראל כשהייתה תינוקת. בעיראק הם חיו בבית מפואר כמו ארמון ולצערם היו צריכים להשאיר אותו לשלטון. היא גדלה במעברות בשכונת תלפיות בירושלים ואהבה לשחק בקלאס, חמש אבנים ובקפיצה בחבל. הייתה לה חברה טובה אחת בבית הספר ובשכונה הן עשו הצגות על סיפורי התורה. לסבתי כישרון במשחק, בבית הספר שיחקה בהצגה "חנה ושבעת בניה" כשהיא גילמה את חנה.

סבי מאיר, גדל בכירכוכ. הוא שיחק בגולות, כדורגל, כדור הקפה ומחניים. הוא עלה לישראל בגיל 6. היו לו הרבה חברים וגם הוא כמו סבתי גם בבית מפואר כמו ארמון.

סבתי מספרת: "משפחתנו נאלצה להשאיר את הרכוש שלהם בעיראק ולעלות לארץ בשנת 1951, הם השאירו את כל הרכוש בביתם ונתנו את המפתחות לממשלת עיראק". הם הצליחו לצאת מעיראק לפני שהוטלו איסורים.

באמצע הטיסה שלהם לישראל הודיעו לנוסעים שיש תקלה במטוס וזאת לפי פקודת ראש הממשלה בן-גוריון, הודיעו להם שיש לזרוק את כל החפצים הכבדים כדי שלמטוס יהיה קל יותר להמריא. מכיוון שזה לא עזר, ביקשו שכל הנוסעים הזקנים ירדו מהמטוס. הנוסעים בכו ואמרו: "או שכולנו נמות או שכולנו נחיה". בסוף, לאחר מאמצים, היה להם מזל והם נחתו נחיתת ביניים, החליפו להם מטוס והם הגיעו ארצה בשלום.

משפחתי ומסורת בישראל

אני וכל משפחתי המורחבת מצד אבא חוגגים חגים כולם ביחד עם בני הדודים. בשבתות אנחנו הולכים עם סבי וסבתי לבית כנסת כי הם גרים קרוב אלינו. בימי הולדת לכל ילד במשפחה אנחנו עושים אירוע עם חברים בבית או במסעדה. אנחנו מכינים או קונים מתנות, שרים שירי יומולדת. ביום העצמאות אנחנו נפגשים עם המשפחה המורחבת ומתיזים אחד על השני בספריי שלג ועושים "על האש" בפארק.

המאכל המסורתי מצד אבי שאנחנו מאוד אוהבים לאכול הוא "יפרח" (עלי גפן ממולאים) וקובה. סבתי מכינה את המאכלים הללו וכל המשפחה המורחבת נהנית לאכול אותם.

חפצים יקרים ללב

במשפחתם של סבי וסבתי נהגו לתפור תיק לטלית, כל כלה בכל משפחה רקמה תיק כזה. התיק שירת את הגברים במשפחה ולא היו עליו סימני זיהוי אישיים. היה נהוג שהכלה נותנת את התיק מתנה לחתן. למזלם, הם הצליחו להביא חפץ יקר זה כשעלו לארץ ישראל.

תיק לטלית העובר במשפחה

"אפסה"- קמע מזהב שמצמידים אותו לבגד של התינוק מיום היוולדו. החפץ מסמל המשכיות ועבר מדור לדור וניתן לכל תינוק שנולד במשפחה. החפץ גורם להתרגשות עד היום בכל פעם שמסתכלים עליו כי הוא מסמל לידה וחיים חדשים.

אפסה – קמע מזהב

לקט מהאלבום המשפחתי

הזוית האישית

יערה הנכדה המתעדת: יש לי קשר טוב מאוד עם סבי וסבתי, אנחנו משוחחים בטלפון ומשתדלים להיפגש פעם בשבוע. אני רוצה לאחל לסבא ולסבתא שלי הרבה בריאות, היה לי ממש כיף לעשות איתם את התכנית, וגם להם היה כיף לעשות את הסיפור. למדתי הרבה דברים חדשים שלא ידעתי עליהם קודם, כמו למשל שהם גרו בעיראק בבית שנראה כמו ארמון.