מאגר סיפורי מורשת

אמי מיכל נולדה באתיופיה וגדלה בעיר גונדר יחד עם משפחתה. היא היתה הבת החמישית מתוך אחד עשר ילדים. הם התגוררו בבית קטן וצנוע שהיו בו מספר חדרים. משפחתה דיברה בשפה האמהרית. את האוכל הם בישלו בחצר ואת הכביסה כיבסו בנהר. אמי מספרת שאביה עבד בעבודות טבע, ברפת ובחקלאות. משחקי הילדות שלה היו שלושה מקלות, חמש אבנים ובנוסף בשעות הצהריים היו הולכים לשחק עם הפרות והסוסים.

בשנת 1991 עלתה אמי לארץ. אמי מספרת שהם מאוד פחדו לטוס מכיון שהם לא ראו מטוסים אף פעם ולא הבינו מה זה הדבר הגדול הזה, לכן היה קצת קשה לעלות על המטוס, אך לבסוף הם עלו. בגלל שאמי עלתה במבצע העלייה השני, "מבצע שלמה" ולא במבצע העלייה הראשון, "מבצע משה" לכן בארץ חיכו להם המשפחה והאחים שלה שעלו לפני כן. בנוסף אמי מוסיפה שהיה להם לכבוד להגיע לישראל, כי הם חלמו על ירושלים, חלמו לראות את עיר הקודש שכולם דיברו עליה.

לאחר שהגיעו לישראל, ביום שישי ה- 14.2.1991, נישקו את אדמתה וקיבלו בתים מהמדינה, ולמדו עברית במרכז קליטה.

לאחר שהגיעו לארץ משפחתה של אמי הגיעה לעיר חיפה וחיה שם במשך ארבע שנים. לאחר מכן קיבלו בית של עמידר בקריית ים שעד היום סבתי גרה בו. היא מוסיפה שאנשים קיבלו אותם בכבוד, אהבה, ושמחה.

היא למדה במרכז קליטה שנתיים ואז עברה לבית ספר דתי במגדל העמק בשם: "יד אורה" של הרב גרוסמן. לאחר שסיימה 12 שנות לימוד, אמי עשתה שירות לאומי במשך שנה, בקיבוץ לביא שליד טבריה. כשסיימה את שנת השירות הלאומי אמי מספרת שהלכה להוציא תואר בחינוך במשך שלוש שנים. היא השלימה את לימודיה והחלה לעבוד כסייעת.

עד גיל 27 היא עבדה בתור סייעת בחיפה ובגיל 27 התחתנה עם אבי והם עברו יחד לחולון. שנתיים לאחר מכן הם הביאו לעולם את אחותי אשר גדלה בחיפה עד גיל שנתיים ואז חזרו לגור בחולון הביאו לעולם את אחי. אחרי שנתיים אני נולדתי ואחרי יש לי עוד אחות.

כיום אנחנו משפחה נהדרת שגרה בחולון, אמי תמיד דואגת  לתת חיבה ואהבה לכל אחיותי ואחי ותמיד תדאג שלא יחסר לנו דבר. אנחנו ארבעה אחים ואני שמחה ומאושרת.

הזוית האישית

רותם המתעדת: למדתי על ילדותה ועליתה של אמי. סיפור זה מעורר בי השראה וגאווה על שאמי ומשפחתה עברה מסע זה.