מאגר סיפורי מורשת

שמי רונית, נולדתי בקיבוץ דליה, עם ההכרזה על המדינה. גדלתי בחינוך הקיבוצי בקיבוץ של השומר הצעיר, קיבוץ זה היה מאד שמרני ומדויק. הייתה לינה משותפת, ביקור אצל ההורים בשעות אחה"צ, אך "אסור" היה להישאר לישון בלילה בבית של ההורים. את בית הספר היסודי סיימתי בדליה, ואח"כ ב"מוסד הרי אפרים", בית ספר משותף ל-3 קיבוצים שהוא כעין פנימיה. חיי התחלקו בין בית ספר, חיים חברתיים מלאים, פעילות בתנועת "השומר הצעיר", ואת ההורים נוסעים לבקר פעמיים בשבוע.

אחרי סיום י"ב כיתות, התגייסתי לצבא. שירתי בצבא ב"סיירת חרוב", שם פגשתי את נמרוד. התפתחה בינינו אהבה גדולה שהביאה לחתונה. התחתנו בשנת 1971 בקיבוץ כפר גלעדי, בחתונה מאד גדולה ורבת משתתפים. אחרי החתונה נסענו לחודשיים לארצות הברית וטיילנו לאורכה ולרוחבה.

סבתא רונית

בכפר גלעדי נולדו לנו ארבעה ילדים: יאיר, יערה, שחר ורות. היום יש לי 13 נכדים מארבעת ילדיי וכולם גרים בארץ, לשמחתי, עובדים, מגדלים משפחות לתפארת ושומרים על קשר חזק וטוב. שתי הבנות שלי, עם ששת נכדיי, גרות בכפר גלעדי, ואני רואה אותם כמעט כל יום. שני הבנים גרים במרכז, עם שש נכדות ונכד ואני מאד מחכה למפגשים איתם ועם כל המשפחה.

עבדתי במרפאת השיניים של הקיבוץ במשך כ-12 שנה. 25 שנה הייתי מנהלת לשכת המנכ"ל במחצבות כפר גלעדי. היום אני עובדת במכללת תל חי כמזכירה בבית ספר למחוננים ומצטיינים. אני אוהבת את החיים בקיבוץ, אוהבת את החיים בגליל העליון, היפה והירוק (כמעט כל השנה), יש לי הרבה חברות וחברים בקיבוץ ומחוצה לו. אני מאוד אוהבת לטייל. הלכתי את שביל ישראל לכל אורכו. שביל הגולן, שביל המעיינות ועוד שבילים ונופים יפים של ארץ ישראל היפה והפורחת.

נמרוד הורביץ ז"ל (2003-1948)

נמרוד, בן כפר גלעדי, שם נולד בעיצומה של מלחמת השחרור. במרפאה הצבאית המאולתרת, בין לוחמים פצועים שהובאו אליה מתוך תופת הקרב בא נמרוד לעולם. בכיו הראשון של נמרוד נבלע בצעקות הכאב והאימה שסביב. כמה סמלית היא אותה נקודת ציון שבתחילת תולדות נמרוד.

כך החל נמרוד דרכו כחייל. מסימני ההיכר שלו בחייו הבוגרים.

נמרוד גדל בכפר גלעדי. נצר למשפחת "השומר". סבו, נחום הורביץ, היה מראשוני ארגון "השומר". בנו, אורי, אביו של נמרוד, שרת לאורך שנים כקצין שריון והמשיך דרכו במערכת הביטחון הממלכתית. כך גם ממשיך דרכם, נמרוד. כך גם הוא, כמו גיבור הציד המקראי, איש השדה. לוחם וקצין אשר אך טבעי היה כי ימשיך בשבילי הארץ בתפקידו כסייר המועצה האזורית בגליל העליון. איש המרחב שהכיר כל אבן וסלע בגליל, "חיית שטח". הרכב עליו נסע היה מאובזר במכשירי קשר מרושתים ל"כל מה שזז". כוחות הביטחון, משמר – הגבול, משטרה, מכבי אש, מד"א ועוד. מוכן תמיד לסייע, להכווין, להביע דעה מקצועית, לתרום ולשתף. מהדמויות היותר בולטות בגליל העליון.

סבא נמרוד ז"ל

בנובמבר 1966 התגייס נמרוד לגדוד הצנחנים 890, שם סיים את מסלול הטירונות והכשרתו כלוחם. ל"סיירת חרוב" הגיע באוקטובר 1967. בסיירת עבר את אימון הלוחם בהתאמה למשימות היחידה, סדרות אימונים מקצועיים, ניווטים, מסעות ארוכים ומפרכים, צניחות באזורים שונים ועוד. במהלך שירותו ביחידה השתתף נמרוד בעשרות אירועים. היתקלויות, מארבים ומרדפים תחת פיקודם של מפקד היחידה עמוס נאמן וסגנו צ'ובו אל"מ מיל. דניאל שגיא, מאוחר יותר מפקד היחידה שהפך לימים לחבר טוב וקרוב של נמרוד, בפלוגת ה- מ"פ אלכס שטרנברג.

תקופה קשה הייתה זו. לחימה בלתי פוסקת במחבלים בבקעת הירדן, מלחמת התשה בתעלת סואץ, רצועת עזה רותחת וארגוני טרור פועלים באיו"ש. בכל אלה נטל נמרוד חלק פעיל. כלוחם ביחידה השתתף נמרוד עם חבריו במרדפים אחר חוליות מחבלים בבקעת הירדן, בחדירות אל מעבר לירדן, במשימות היחידה במסגרת הביטחון השוטף בכל הגזרות בהן פעל צה"ל, מבצע כראמה פעולת תגמול נגד בסיסי מחבלים בירדן שבוצעה במרס 1968 ועוד.

בנובמבר 1968 סיים נמרוד את שירותו בסיירת חרוב ויצא לקורס קצינים בבה"ד 1. נמרוד במרכז, מאחורי ההגה עם חברים ומפקדים בפעילות מבצעית של הסיירת לאחר שרות בצבא הקבע שב לכפר גלעדי, שם בא בברית הנישואין עם רעייתו רונית בת דליה, אותה הכיר בעת ששניהם שרתו בסיירת חרוב. בקיבוץ בו נולד וגדל נמרוד הקימו את משפחתם.

נמרוד הלך מאיתנו במפתיע בספטמבר 2003. לבו נדם באחת.

בהספידו את נמרוד עמד מעל קברו ידידו הטוב רא"ל מיל. שאול מופז לימים ח"כ ושר בישראל ואמר: "צוק נעקר מקרקע הגליל, סלע מסלעי האדמה הטובה נעתק, ברוש תמיר נגדע וייפול, הנוף לא עוד כשהיה ולא ישוב לעולם". אח תאום היית לי ומשפחת הורביץ למשפחתי", המשיך שאול להספיד כשהוא מוחה דמעה מעינו. "מלח הארץ", "ארץ ישראל היפה בהתגלמותה", "אבן מאבני הגליל" ועוד פתגמים רבים שנאמרו מעל קברו של נמרוד וכל כך אפיינוהו. אכן כזה הוא היה: "מלח הארץ".

הזוית האישית

סבתא רונית: מאוד נהניתי לעבוד עם און הנכד שלי, לספר לו על סבא שלא הכיר וללמוד על העולם שלו.

און: היה לי כיף שסבתא הגיעה לבית הספר.