מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי רחל למברג. סבתא של דיני המתוקה, עמה אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי.

נולדתי בישראל בעיר תל אביב בשנת תש"י, להוריי משפחת פרייהייטר. לאמי קוראים זיסל המכונה זושא ולאבי ז"ל קראו מנחם מענדל, יש לי שני אחים צעירים ממני: אפרים וערן ואני הבת הבכורה במשפחתי.

אספר לכם סיפור שזכור לי במיוחד מילדותי אך קודם מעט רקע על משפחתי וילדותי:

כאשר הייתי ילדה קטנה היה לנו בית, שזכור לי, כמפואר מאוד, היו בו ארבעה חדרים ומטבח מאוד יפה, הייתה לנו אמבטיה ומקלחת (דוש), גרנו ביפו ליד הים.

אבי היה שאפתן מאוד וחרוץ. הייתה לו חנות סיטונאות לסיגריות, ואמי הייתה עוזרת לו שם בחנות. וכמובן, דואגת לטיפול ולחינוך שלנו ולכל ענייני הבית. את הקניות לבית עשינו במכולת קרובה לאזור בו גרנו.

אגב, אומנם זו תוכנית עם הסבתות, אך מן הראוי להזכיר גם את סבא שהוא לא פחות חשוב. אצל מרדכי (סבא של דיני), כשהיה ילד, השתמשו בביתו במקרר, שהיה ארגז גדול בו הניחו במדף העליון גוש קרח גדול, שתפקידו היה לקרר את המזון שהיה בתוכו. את האוכל הם בישלו על גבי פתיליות שבערו על ידי נפט. לדבריו האוכל התבשל טעים יותר בצורה הזו. הפרש הגילאים ביני לבין מרדכי הוא 12 שנה, מה שמסביר את ההבדלים בתקופות הילדות שלנו. אצלנו היה מקרר חשמלי וכיריים של גז עליהם בישלו.

סבתא בילדותה מחופשת בתחפושת שהכינה אמה

וכעת לסיפור: הצ'יפס שכמעט סיבך אותי….

אימא שלי הייתה האחראית הבלעדית על המטבח. היא לא הסכימה לאף אחד להיכנס למטבח. ובוודאי, שלא לבשל או להכין משהו בתוך המטבח. כאשר אני הייתי בערך בת 12, היה יום בו אמי לא הייתה בבית, ואני נשארתי אחראית על אפרים וערן, אחיי.

כאחות גדולה ומסורה החלטתי, שאחיי ודאי רעבים ונכנסתי למטבח בכדי להכין עבורם משהו לאכול, החלטתי להכין צ'יפס. הוצאתי את כל המצרכים הדרושים להכנה והתחלתי בעבודה… כמובן שהמטבח התלכלך היטב מהכנת הצ'יפס, אבל אני הייתי שמחה ומאושרת, שיכולתי לבשל באין מפריע. אכלנו בהנאה את הצ'יפס ואז פתאום הצ'יפס כמעט ונתקע בגרוני. כי נזכרתי, שכאשר אמי תחזור ותראה את הבלגן שהשארתי במטבח, אוי לי ואבוי לי…. מיד קמתי אל המטבח. ניקיתי היטב שלא יישאר זכר לבלגן ששרר שם קודם. בדיוק כשסיימתי, שמעתי את דלת הבית נפתחת ואמי נכנסה, היא לא הבינה מדוע נשמתי לרווחה כל כך.

הזוית האישית

דיני: היה לי ממש כיף לשוחח עם סבתא, לשמוע ממנה סיפורים ולראיין אותה. למדתי על תקופות שונות מהיום, התקופה של סבא והתקופה של סבתא, ולא האמנתי בגודל ההבדל שיש בין השנים, וכמה חידושים נוצרו מאז. מהסיפור של סבתא למדתי על התחשבות באחר, גם בגלל שהתחשבה באחיה הרעבים. וגם שהיא התחשבה באמא שלה ולא רצתה לצער אותה עם בבלגן, ודאגה לסדר את הכול מיד. אני מאחלת לסבתא שלי שתמיד תהיה בריאה ושמחה ואני אשתדל לגרום לה נחת.

סבתא רחל: התוכנית מאוד מקסימה, מחברת בין הדורות ויוצרת קשר מעמיק עם הנכדות המתוקות… הן נחשפות לסיפורים בעזרת השאלות המנחות, אשר בלעדיהן אולי לא היו שואלות כלל. נהניתי לשוחח עם דיני ולספר לה. ונראה לי, כי גם היא נהנתה מכך.