סיפורה של סופיה מילרר
שלום, שמי סופיה, נולדתי בשנת 1946 באוזבקיסטן, בעיר טשקנט. ההורים שלי נולדו באוזבקיסטן כמוני. לאימא שלי קרוא מריה לאבא שלי בוריס.
היו לי הורים מאוד טובים. אימא שלי הייתה שופטת בבית משפט וסיימה שתי אוניברסיטאות רפואה, ובזמן המלחמה הייתה מנהלת קופת חולים ורופאה ברמה גבוהה, היא עזרה לאנשים פצועים. אבא שלי עבר את כל מלחמת העולם השנייה. במלחמה הוא היה רופא שהציל הרבה אנשים, הוא היה ראש גדוד הרפואה הראשי. בזמן המלחמה נפצע ביד, אחרי המלחמה חזר למשפחה והמשיך לעבוד בבית החולים שבו היה רופא ילדים, הוא לימד באוניברסיטה רפואה ותרם הרבה במלחמה.
קצת עליי
בילדות גרתי בבית פרטי אך עם גינה משותפת יחד עם השכנים. אהבתי לשחק בבובות עם חברות ולעשות הצגות להורים שלי ולהורים של חברים שלי. אחת מההצגות האהובות עליי הייתה הצגת סינדרלה שבה הייתי בתפקיד ראשי, היינו משקיעים מאוד בהצגות שעשינו. באחד המקרים שקרו בזמן ההצגה, השתמשנו באוכל אמיתי ואחד הילדים אכל את כל האוכל בזמן ההצגה, אז יצא לא נעים אבל בסך הכל זה היה מצחיק ממש, אהבתי גם לשחק טניס וכדורעף ובחורף להחליק על הקרח. בזמן הפנוי שלי היה לי חוג אמנות, בלט ולמדתי לנגן על פסנתר, בקיץ אפילו הייתי מדריכה בקייטנה.
למדתי בבית ספר מספר 91, חשוב לציין שאהבתי ללמוד. השיעורים האהובים עלי היו מתמטיקה, כימיה, היסטוריה, פיזיקה ועוד. לא אהבתי את שיעורי ספורט. תמיד אחרי בית הספר הייתי הולכת עם חברים הביתה וקונה לחם ומלפפון. אהבתי לצחוק עם חברים ולשמוע איתם מוזיקה.
העלייה לישראל
כשעליתי לארץ התאהבתי במדינה, הכל היה כל כך יפה! לא אשקר, היו קצת חששות, עזבתי את המקום שגרתי בו כל הילדות וזה לא קל, אך ניסיתי כמה שיותר לשכוח מהמחשבות הרעות ולהנות מזה שאני עכשיו אגור במקום חדש בו לא הייתי אף פעם. הסיבה שעברתי לגור כאן היא שבאוזבקיסטן התחילה מלחמה והיה בלתי אפשרי להישאר שם. למדתי כמו ההורים שלי באוניברסיטה לרפואה.
מיד כשעליתי לארץ התחלתי ללכת לאולפן, היה ממש כיף: הסיעו אותנו מהאולפן למקמות היפים ביותר בישראל והסבירו לנו עליהם. האנשים היו ממש נחמדים אחד לשני והיה נהדר. עכשיו אני לא עובדת אלא בפנסיה, יש לי שני נכדים שאני ממש אוהבת.
בצעירותי
הזוית האישית
יסמין הנכדה: היה מאוד מעניין להקשיב לסיפורים של סבתא שלי, למדתי הרבה דברים חדשים על החיים שלה.
סבתא סופיה: נהניתי לספר ליסמין על חיי ולהזכר בעבר שלי.
מילון
טַשְׁקֵנְטטַשְׁקֵנְט היא בירת אוזבקיסטן והגדולה שבעריה. העיר נוסדה בתקופת כיבושי אלכסנדר הגדול והייתה בעת העתיקה מרכז מסחרי חשוב, במיוחד לאור מיקומה בדרך המשי. בשנת 1966 נחרבה העיר בעקבות רעש אדמה בעוצמה 7.5 בסולם ריכטר. בעקבות האסון השקיע הממשל הסובייטי מאמצים רבים בשיקום העיר, בעזרת מיטב האדריכלים. טשקנט שוקמה והפכה לאחת הערים המפוארות ביותר בגוש הסובייטי. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”לחשוב טוב טוב לפני שמתחתנים בעתיד“”כשעליתי לארץ התאהבתי במדינה, הכל היה כל כך יפה!“
