מאגר סיפורי מורשת

שמה של סבתי, סטלה ליטינסקי, נולדה בשנת 1960 בברית המועצות, בעיר ששמה אורל שכיום נמצאת בבלארוס.

לאימא של סבתי קראו גלינה והיא נולדה בלארוס. לאבא של סבתי קראו מייסי והוא נולד באוקראינה בעיר ויניצה.

אחרי מלחמת העולם השנייה סבא רבא וסבתא רבתא פונו ממקום מגוריהם. אחרי שהמלחמה נגמרה ההורים של סבא רבא וסבתא רבתא עברו לגור בעיר אורל ושם הם הכירו אחד את השני.

לסבתא סטלה, בן דוד, שעכשיו חי בארצות הברית. כשהם היו קטנים סבתא שלה וסבתא של בן דודה, שכרו בית קיץ בבלארוס. שם הם אספו ביער אוכמניות, תות בר, פטריות ותפסו בנהר סרטנים. היא שיחקה באיקס עיגול, קפצה בדלגית, היא ובן דודה שיחקו במהלך השיעורים בקרב ימי, גלישה על הקרח, ושיחקה בדמינטון כשהייתה נוסעת לים השחור.

משנת 1967 עד שנת 1977 למדה סטלה בבית הספר. אחרי עשר שנות לימוד בבית הספר עשתה בגרות בציונים גבוהים ובאותה שנה התקבלה לאוניברסיטה. ומשנת 1977 עד 1982 למדה באוניברסיטה. סבתא ולא שוכחת את הזמנים שהייתה בבית הספר ואוניברסיטה. החינוך ותרבות שקיבלה סבתי היו מהטובים ביותר.

אחרי שסיימה את האוניברסיטה עבדה בתפקיד מהנדסת מכונות במפעל שייצר  שעונים לכל העולם, ותכננה חלקים של שעונים.

לסבתא שלי המון חברות שחיות גם היום וגרות ברוסיה, באוסטרליה, בארצות הברית ועוד…

העלייה לארץ הייתה בשבילה חוויה אחת גדולה! סבתי לא שירתה בצבא מכיוון שבברית המועצות נשים לא שירתו בצבא.

סבתא הכירה את סבי ואחר כך נולדה אמי. אמי וסבתי עלו ארצה בשנת 1990 והם חיו במצפה רמון. אמי למדה שם בבית ספר יסודי. בשנת 1996 עברו לגור בבאר שבע.

תחביבי סבתי הם: לסרוג דברים, ולרקום ולבשל ולאפות.

חפץ שעובר מדור לדור הוא קופסת התכשיטים של סבתא רבתא וסט תה.

סבא וסבתא שלי עדיין לא בפנסיה. בזמן הקורונה סבי קנה לי סט כמו לגו אבל מעץ.

מניסיונם של סבי וסבתי שלא לכל דבר מתקבל בקלות ובכל דבר צריך למצוא עניין. צריך לדעת לקחת אחריות שצריך לדעת להקשיב לאחר ולהיות סבלני לזר ולחבר.