מאגר סיפורי מורשת

סבתי שרונה נולדה בשנת 1960, בארץ ישראל בבית החולים "קפלן", והתגוררה עם משפחתה במושבה "גן יבנה".

בבית של סבתא דברו בתימנית. סבתי מספרת שבילדותה היא הייתה ילדה מאוד ספורטיבית. היא הייתה טובה בקפיצה לגובה, והביאה הרבה גביעים לבית הספר שלה. ביסודי סבתא למדה בבית ספר הדתי "סיני" שבגן יבנה עד כיתה ח'. בילדותה סבתא אהבה לשחק בילדותה קלאס, חבל, גומי, שבע אבנים, דגלים ומחניים.  בתיכון היא למדה בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל". היא התמחתה בענף בקר, ועל זה היא נבחנה ועשתה בגרות. סבתא שלי למדה בבית הספר את המקצועות: מלאכה, חקלאות וספורט. בשעות הפנאי סבתא הלכה לתנועת הנוער "בני עקיבא".

בבית הספר היסודי היא נשלחה ללמוד בוינגייט בנתניה. אך היא לא הלכה בעקבות מצב כלכלי קשה. סבתא גדלה במשפחה ברוכת ילדים. הם היו שבעה אחים והיה להם קשה מאוד. היא אהבה את ענף הספורט שבבית הספר, וחלום הילדות של שלה היה להיות מורה לספורט. לבסוף היא לא הצליחה להגשים את החלום שלה. סבתא חגגה את בת המצווה שלה בבית, יחד עם כל בנות כיתתה. (מפני שאז לא היו אולמות.) את שירותה הצבאי עשתה בקצין העיר, ועזרה מאוד לחיילים בודדים. למזלנו היא לא השתתפה בשום מלחמה.

פסח – מנהגים ומסורות מבית אבא

סבא רבא שלי שלמה ז"ל היה שוחט. לכבוד חג הפסח, הוא היה שוחט פרה אצלנו בחצר, ומביא מורי (מלמד טעמי מקרא בתימנית), שעזר להם בעבודת השחיטה. הם היו בודקים את החלקים של הפרה, ומנפחים לה את הריאה בשביל לבדוק אם הפרה כשרה. אם הכל היה תקין (כלומר, אם לא היה חור בריאה). היו חותכים את החלקים של הפרה, ומוכרים לאנשי השכונה בשר לחג. סבתא רבתא שלי הייתה שמה מלח על חלק מהפרווה של הפרה, עד שהיא התייבשה לגמרי, ואז היא הייתה מכבסת ותולה את העור להתייבש. בסיום התהליך הפרווה הפכה לשטיח בביתנו.

מאכלים מסורתיים- בכל החגים היו מכינים מרק מהרגל של הפרה ששחטו יום לפני החג כי לא היו מקררים. בנוסף, היו מכינים פיתות בטאבון שבחצר, טחנו סחוג על אבן, וגם הכינו חילבה וקראט מצמחים מהגינה.

הכנת יין – לסבא רבא שלי היו בנוסף למשק של הפרות, גם כרמים של ענבים. אנחנו הילדים היינו בוצרים את הענבים, ומכינים יין כשר לפסח.

בגדים חדשים – מנהג נוסף לכבוד פסח היה לקנות לכל ילד, בגדים חדשים מחנות הבגדים היחידה ביישוב. היה די מצחיק שכל ילדי השכונה היו עם אותם בגדים.

בחג הפורים, כל ילדי השכונה התחפשו ודפקו בדלתות של אנשי השכונה, וקיבלו דמי פורים. את הכסף אספנו וקנינו לנו ממתקים.

פנאי ותחביבים 

סבתא שלי עובדת היום בעיריית רחובות. היא מנהלת את מוסדות עיריית רחובות. היא אחראית על כל התחזוקה בעירייה עול צוות עובדי הניקיון, על המשכורות ואף כותבת דוחות.

סבתא הולכת לעזור לאמא שלה, שלוש פעמים בשבוע, ובשעות הפנאי שלה היא מספרת, רצה, עושה הליכות וגם נפגשת עם הנכדים.

הזווית האישית

סבתא שרונה: בשבילי תוכנית הקשר הרב דורי היתה מאוד מעניינת ומרגשת. התלהבתי לראות את הילדים מגלים עניין גדול, בתחומים ובעיסוקים השונים שהיו לנו כילדים.

הנכד איתמר: היה לי ממש כיף לשמוע את סיפור חייה של סבתי, ובעיקר לגלות הרבה מאוד דברים חדשים שלא ידעתי עליה.

החבר אביתר: היה לי מסקרן לשמוע את סיפורי הילדות של שרונה.