מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא רותי הנקין נולדה באיטליה בדרך לארץ ישראל

אני וסבתא רותי
סבתא רותי
סבתא עלתה בגיל שבועיים לישראל

סבתא רותי הנקין מספרת להדר על הוריה

אני דור שני לשואה. הורי היו ניצולי שואה, אבא יליד צ'כיה ואימא ילידת הונגריה. ההורים שלי הכירו במחנה ריכוז. אבא שלי היה חמש שנים באושוויץ ואימא שלי שנה במחנה ריכוז סמוך. עם סיום המלחמה נודע לאימא שלי שההורים שלה לא שרדו לכן לא חזרה להונגריה אלה נסעה עם אבא שלי לצ'כיה.

עד שנת 1949 הם חיו בעיירה בשם uherski brod בה נולדה אחותי הגדולה וירה.

סיפור העלייה

בשנת 1949 נוצרה הזדמנות לעלות לישראל, אך אבא שלי אמר שלא יצא לדרך כזאת, כיוון שאימא שלי הייתה בהריון איתי בחודש תשיעי. כל הסובבים אותו יעצו לו לנצל את ההזדמנות כי אולי לא תהייה עוד אחת כזאת.

מספר משפחות נסעו לאיטליה לעיר טראני כדי לחכות לאונייה שתיקח אותם לישראל. גם אנחנו הצטרפנו. ההמתנה הייתה כשבועיים ובזמן זה אני נולדתי. לאחר כמה ימים עלינו על האונייה "עצמאות" ואיתה הגענו לישראל. מאחר והגענו בערב חג השבועות לא אפשרו לנו לרדת מהאונייה, אלא בצאת החג. העבירו אותנו למחנה עולים בעתלית ואני בת שבועיים.

שמי, רות, נבחר מתוך הידיעה שעולים לארץ ישראל וצריך שם עברי. התנאים במחנה העולים לא היו טובים, ולכן עברנו לגור אצל אחות של אמי שכבר הייתה בארץ. גם שם התנאים לא היו טובים, אך יותר טובים מאשר מחנה  העולים.

לאחר מספר ימים אבא שלי וחבר יצאו לסייר בארץ, במקומות בהם כבר היו קרובי משפחה, כדי לבחור מקום להשתקע בו. וכך הגענו לגדרה, בה אני גרה עד היום גם ילדי ונכדי. דוד בעלי הוא נצר למשפחת הנקין ממיסדי המושבה גדרה.

הילדות שלי

גדלתי בגדרה, למדתי בבית ספר פינס. יום יום הייתי הולכת ברגל עם אחותי לבית הספר ובחזרה הביתה. בדרך הביתה היינו עוצרות ליד עץ דומים ואוכלות מפרי העץ. כשהגענו הביתה אכלנו ארוחת צהריים והכנו שיעורים. בשעה ארבע אחר הצהריים הייתי יוצאת לרחוב לשחק עם כל הילדים שגרו בסביבתי.

משחקי הילדות שלנו היו: קלאס, מחניים, חמש אבנים, גולות, תופסת ועוד… שיחקנו עד שקראו לנו לארוחת הערב. פעמיים בשבוע הלכתי לפעילות של תנועת הנוער מכבי צעיר. בנוסף לתנועת הנוער רקדתי בלט מגיל חמש עד גיל שבע עשרה. את לימודי התיכון למדתי ב "תיכון האזורי גדרה" שנקרא היום "דרכא בגין".

עם תום לימודיי, התגייסתי לצבא, שלושה חודשים אחרי מלחמת ששת הימים ושירתי בממשל בעזה.

הזוית האישית

הדר: נהנתי מאוד לעבוד עם סבתא, לשמוע את החוויות, הזיכרונות והסיפורים מהעבר שלה. נהנתי לגלות עליה דברים חדשים ולבלות איתה.

מילון

עץ דומים
עץ עם פירות קטנים בצבעי אדום, וכתום

ציטוטים

”אוניית "העצמאות"“

הקשר הרב דורי