מאגר סיפורי מורשת

שלום, אני סבתא של עילאי, שמי מרים סלצברג,  נולדתי ב שישי בספטמבר 1958.

אני בת  שישים וארבע והיום אני גרה בקיבוץ קליה, קיבוץ קהילתי בצפון ים המלח. באזור זה מצאו את מגילת הקומראן.

אני עובדת  כמטפלת של תינוקות  פעמיים בשבוע ועם ילדים יותר גדולים פעם בשבוע.

אני אוהבת חיות מחמד. יש לי כלבה אחת בשם ליצ'י, ויש לי באזור הרבה חיות כמו: קיפודים , תרנגולי הודו , סוסים ,גמלים ,ציפורים, לטאות קטנות  ופרות .

החלטתי לעלות מארגנטינה לארץ ישראל, אחרי שהתחתנתי, בגלל שבארגנטינה המצב התחיל להיות קשה עקב בעיות  בממשל . הנשיא פרון נפטר, והתחילו  להתחלף  שלטונות.  התגברה האנטישמיות במדינה, וזה התחיל לפגוע בביטחון שלנו.

בעלי  החליט התנדב במלחמת יום הכיפורים. הוא היה מתנדב כשנה וגר בארץ ישראל, והוא סיפר שארץ ישראל היא ארץ בטוחה יותר. אני הסכמתי שיהיה עדיף לעלות ארצה  אחרי שנולדו לי שתי בנותיי- לילי ו נטלי .

העלייה לארץ הייתה יחסית פשוטה.  התחלנו להתמקם מהר, הייתה סביבנו קהילה תומכת ועוזרת. בחרנו לגור בקיבוץ  גברעם בהתחלה. אחר כך עברנו לראשון לציון לכמה שנים, ובסוף התמקמנו בקיבוץ קליה שבו הסכימו לקבלנו לחברות. הבנות הלכו לבית ספר יסודי בקיבוץ והשתלבו בחיי הקהילה, ואנחנו השתלבנו בענפי הקיבוץ – בעלי בתחום המחשבים, ואני כסייעת לרופא שיניים ואחר כך כמנהלת בית תינוקות.

הקושי שהיה לי בזמן הקליטה היה קשור באובדן אבי, שנפטר בטרם עת בגלל התקף לב. בעקבותיו אמי עלתה ארצה והתיישבה במגדל העמק כשהייתה בת שישים. זה  הסיר מעלי  לי דאגות ואפשר לי לבקר אותה ולחבר אותה ארצה. בגיל שמונים ושבע היא עברה לגור לצד אחי  ברמות מנשה ונפטרה בגיל תשעים וחמש בשיבה טובה מאוד.

היום אני חייה חיים טובים מאוד, ובסביבה קהילתית תומכת, מוקפת בחברים, שהפכו להיות כמו משפחה.

הזווית האישית

סבתא מרים: לדעתי תוכנית הקשר הרב דורי חשובה בגלל שזה מקשר את הנכדים עם העבר שלנו .

עילאי: לדעתי  התוכנית חשובה בגלל שזה מקשר בין הדורות ומלמד איך חיו הסבים בעבר,  ועוזר לי בהווה.