מאגר סיפורי מורשת

סבתה רחל סוקניק לבית סינגל ובסקי

סבתה רבתא רחל הייתה סבתה של אמי. היא נולדה בשנת 1916 בעיר חארקוב (רוסיה, אוקראינה). משפחתה הייתה מאוד דתית, אביה היה רב. היו לה שני אחים ואחות (סוניה-שרה, גבריאל ויעקוב). בהיותה בת שמונה, נפטרה אמה והמשפחה עברה לפולין. מגיל צעיר התקרבה רחל  לרעיון הציוני בניגוד לדרך בה  נהגה משפחתה.

רחל התרחקה מהדת והתלבשה באופן חופשי.

רחל פעילה בתנועת נוער ציונית 

רחל שבאה ממשפחה דתית שהתנגדה לציונות, היא פנתה לתנועות נוער חלוציות. רחל פעלה נמרצות להפצת הציונות בעיירה ברסלאו לשם עברה משפחה, עם פטירת אמה. רחל הייתה מראשוני המארגנים של תנועת "השומר הצעיר ו"החלוץ" בעירה, בשנים 1930-1933. תמונות רבות מתעדות את פעילותה של רחל בתנועות הציוניות. היא מופיעה במדי התנועה הרשמיים והכיתוב לצד התמונות, באידיש ובעברית "ארץ ישראל העובדת".

ההכשרה בתנועת ה"חלוץ".

במסגרת הפעילות בתנועה יצאו רחל וחבריה להכשרה, כהכנה לעלייה לארץ ישראל, (בתקופה שלפני קום המדינה). ההחלטה של נערה צעירה, מבית דתי, לעזוב את הבית ולצאת להכשרה, נחשבה נועזת ביותר בתקופתה. במסגרת ההכשרה קיבלו הדרכה בנושאים כמו ניהול משק בית, עבודות מטבח, היגיינה וסניטציה. החברים ורחל בתוכם נשלחו למרפאות של הפולנים ושם למדו להזריק זריקות ולתת טיפול ראשוני.

רוב ההכשרה התקיימה בעיר פינסק וערכה כחמש שנים. משך כל התקופה חיכו לאישורים לעלות לארץ (באותה תקופה שלתו בארץ ישראל הבריטים – והם לא אפשרו להגיע באופן חופשי).

התמונות מתקופה זו מתארות עבודה במטבח, עבודה בשדה, טיפול בחיות, לצד חיי חברה תוססים.

רחל מעפילה בלתי לגאלית לארץ ישראל

בחודש נובמבר 1938 יצאו רחל וחבריה באנייה קטנה בשם אטרטו א'. האנייה יצאה מנמל באיטליה. טרם היציאה נאסר על רחל וחבריה לגלות את התוכנית לאיש, כולל לא לבני המשפחה. משפחתה לא ידעה על יציאתה לחיות בארץ ומשנודע להם שהיא בארץ ישראל, חשבו שמדובר בטיול. לכל מעפיל מותר היה לה לקחת מטען קטן כולל מזכרות ותמונות מהבית.

הספינה בא הפליגו רחל וחבריה הייתה קטנה ורעועה. הספינה בה היו כ – 300 מעפילים. היא יצאה מהעיר בארי באיטליה. המסע בים היה קשה והעמיסו יותר אנשים מהמותר. אסור היה להם לעלות לסיפון והתנאים היו קשים ביותר. רחל שימשה כחובשת בספינה ועזרה לאנשים שחשו ברע. כעבור שישה ימים הגיעו לחוף באזור נתניה.

לאחר מספר ימים קשים, באישון לחלה הורדו לחוף ולמזלם לא התגלו על ידי הבריטים. מהאנייה הועברו רחל  וחבריה לקיבוץ מעוז חיים.

רחל וחבריה בקיבוץ מעוז חיים

רחל בקיבוץ "מעוז חיים"

רחל וחבריה הועברו מאוניית המעפילים לקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן. רחל שלא ידעה עברית וללא קרובי משפחה בארץ, ללא קרובי משפחה וללא כל רכוש, עמדה מול קשיים. בקיבוץ שימשה רחל כחובשת וכשומרת לילה. במסגרת התפקיד היה על רחל לערוך סיורים בין בתי הילדים, שישנו כמובן בנפרד מהוריהם.

העבודה בסדום

בשלב מסויים נשלחה רחל עם חברות נוספות לעבוד במחנה העבודה שליד מפעל האשלג בסדום. רחל נשלחה להיות חובשת של החברים ושם פגשה את הרופא שהיה אחראי מטעם קופת חולים, על כל אזור ים המלח. פגישה זו הביאה לחתונה בשנת 1942.

מלחמת עולם שנייה, השואה – ניתוק מהמשפחה

כחודשיים לפני המלחמה, קיבלה רחל מכתב מאחותה סוניה וכעבור שנה הגיעה מכתב אחרון ובו תמונות של אחותה בעלה ובתה. זה היה הקשר האחרון עם מי מבני משפחתה. עם תום מלחמת עולם שנייה והידיעות על השואה של העם היהודי החלו חיפושיה הבלתי פוסקים של רחל, בתקווה לגלות מישהו ממשפחתה. היא חיכתה לאות של חיים ממישהו מהם.

מציאת האח גבריאל

ההתרגשות ממציאת האחד את השני הייתה עצומה. כעבור שנים מועטות נסעה רחל לשיקאגו, (שם התגורר אחיה בהתחלה), לפגוש את אחיה ובני משפחתו ומאז הקשר לא נפסק. ילדיו של גבריאל היו מגיעים לארץ בגיל שמונה עשרה, לספוג יהדות במוסדות חרדים בירושלים וילדיה של רחל (סימה וכן שאול וכל משפחת כולל אימא ריקי) הגיעו לביקור בביתם של גבריאל ורחל שעברו להתגורר בדטרויט ליד ילדיהם.

האח האובד שנמצא

המצגת שלנו

הזוית האישית

שיר: היה לי ממש כיף לעבוד עם סבתא שלי. אני למדתי המון דברים מהעבר המשפחתי שלי. בכל פגישה סבתא הביאה לי קציצות על פי המתכון של הסבתא שאנחנו כותבים עליה.

סבתא רחל: המפגשים השבועיים עם שיר היו חוויה. שיר היא אחת הנכדות שכמעט לא פגשתי בשנתיים האחרונות עקב שהייתה בחו"ל. חזרתי לבלות אתה וליהנות מהחום שהיא מקרינה בכל מפגש. שמחתי שאני יכולה להביא בפניה אירועים מחיי המשפחה יחד עם רקע היסטורי של העם שלנו.