מאגר סיפורי מורשת

שמי יואב בן ארי, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת "שרשים" ובחרתי להביא את סיפורה של סבתא שלי, חוה בן ארי.

סבתי נולדה בשנת 1945 ב – 5 בדצמבר לבית משפחת מזמר. היא נולדה בעיר הבירה סופיה שבבולגריה. היום סבתי, חווה בן ארי, פנסיונרית שחיה את החיים. כל יום היא מבקרת במקום חדש, עושה את החיים ותמיד רוצה לנסות משהו חדש.

כמו שסבתא אומרת: "אני נזכרת בעבר באהבה, לא שוכחת את מה שעברתי וחשוב שתמיד תמיד לחשוב על הדרך שעברנו עד היום".

עלייתה של סבתי לארץ

סבתא סיפרה לי שמשפחתה החליטה לעלות לישראל לאחר סוף מלחמת העולם השנייה (1945) והיהודים בבולגריה החליטו לעלות למדינת ישראל, שנה אחרי קום המדינה. הם עלו באונייה מוארנה, עיר נמל הנמצאת לחוף הים השחור והגיעו לנמל חיפה.

ילדות

כאשר מלאו לסבתי שנתיים, נודע לה שאימא שלה מתה, אביה שלח אותה לאימוץ. המשפחה הביולוגית  שלה, כלומר, אביה, נשאר בבולגריה והיא עלתה לישראל עם המשפחה המאמצת שלה, כשהייתה בת שלוש. היא הייתה מאוד קטנה ולא הכל זכור מתקופה זו. היא סיפרה שאחר כך לקחו אותם במשאיות למעברה בפרדס חנה, שם הם גרו במשך שנה. בהמשך הוריה פלשו לבית ערבי ברמלה ואחר כך עברה המשפחה לגור בבת ים, שם גדלה ושם עברה עליה ילדותה ובגרותה עד שהתחתנה.

סבתי, השקיעה רבות בלימודיה באקדמיה, יש לה תארים במקצועות אלה: ביולוגיה, כימיה, חינוך, תולדות האומנות ויהדות. סבתא לימדה מדעים בחטיבות הביניים במשך 35 שנה.

חלק מעבודתה הייתה לחנך ולהעצים שלושה ילדים שאחד מהם הוא אבי.

סבתא היום פנסיונרית שאוהבת לטייל לראות דברים חדשים, ללמוד, לקרוא ולהיות עם הנכדים ואמן שתישאר איתנו עוד הרבה שנים.

אנחנו משפחה גדולה של 30 אנשים, שרק הולכת גדלה ומתרחבת.

 סבתא חוה

הזוית האישית

יואב בן ארי: נהנתי מאוד ללמוד ולדעת דברים חדשים על סבתא שלי ולחשוב על הדרך שעשתה, זה מדהים, והגעתה עד היום.