מאגר סיפורי מורשת

שמי איתי ברזיק, השנה בתוכנית הקשר הרב דורי בחרתי להשתתף יחד עם סבתא שלי, אליס. סבתא אליס השתתפה בתוכנית גם בעבר עם אחותי ועכשיו איתי, ואני מאד שמחה שהצעתי לה להצטרף.

סבתא אליס מספרת

שלום שמי אליס עוזיאל. נולדתי בשנת 1951 בצהלון שביפו להורי חיים ורבקה ז"ל.

מיום הולדתי גדלתי בעיר בת-ים. בבית הספר היסודי למדתי בבית ראשונים ויצחק שדה ובתיכון בבית שזר. בתקופה זו היינו כולם נפגשים למטה בחצר בשעות אחר הצהריים, משחקים בגומי, 5 אבנים, מחבואים או נפגשים באחד הבתים.

אני זוכרת שהייתה לנו מכולת בשכונה ושם היינו קונים בהקפה (בעל המכולת היה רושם במחברת את סכום הקניה שלנו בכל פעם) וההורים היו משלמים את כל החוב אחת לכמה זמן.

בשנת 1979 התגייסתי לצבא, את הטירונות עשיתי במחנה 80 ובסיומה הועברתי ליחידת המחשבים של הצבא בבסיס ממר"ם. נהנתי מאד משירותי בצבא. זו הייתה תקופה מלאת חוויות.

בתקופת התבגרותי היינו חבורה, שכולם גרו באותו רחוב והיינו מאד מגובשים. היינו נפגשים כל ערב למטה (בשכונה) והיינו או יושבים יחד כולם מפטפטים או הולכים לסרט. בימי שישי היינו הולכים כולם בערב לכיוון הים ונפגשים במקום שקראנו לו העיגול (שבעצם זו הייתה ככיר מול הים). היה אפשר למצוא שם את כל ילדי בת-ים. בשבתות כמובן היינו נפגשים כולם בים ויושבים שם חצי יום לפחות.

בשנת 1980 נישאתי ללביא שהיה אחד מאותה חבורה שבילינו יחד. לאחר נישואי עבדתי כסייעת בחינוך מיוחד עד לידת בתי הבכורה, מיטל (אימא של איתי) בשנת 1982 ולאחריה נולדו עוד שני ילדינו. היום אני סבתא ל-6 נכדים מאושרת וגאה בהם מאד – הם האושר של חיי.

חגים ומועדים 

אנו ממשיכים במסורת החגים כפי שהיה נהוג בבית הורי. אני נזכרת תמיד בחיוך איך היינו כילדים בודקים אחד לשני את הלשון כדי לראות מי צם. אני זוכרת גם במלחמת יום כיפור, שישבנו כולם על המדרכה ופתאום החלו לעבור מכוניות ואנחנו התחלנו לצעוק עליהם… עד שאבי עבר במקום ואמר לנו: "פרצה מלחמה קדימה כל אחד לביתו".

ביום כיפור היינו יורדים תמיד להורי עם הילדים, לפני כניסת החג ונשארים אצלם עד צאתו. אמי הייתה מלמדת את ילדי לרכב באופניים. בסוף הצום היינו תמיד אוכלים לחם טבול בשמן עם צובריצה (מעין זעתר של הבולגרים) – היה לזה טעם גן עדן.

קולאז' תמונות מהמפגשים המשותפים שהיו לי בבית הספר עם איתי

הזוית האישית

איתי: סבתא אליס משתתפת בתוכנית בפעם השנייה, פעם קודמת עם אחותי ועכשיו איתי, מאד שמחה שהצעתי לה להצטרף ולי היה מאד כיף שהיא הצטרפה.