מאגר סיפורי מורשת

שלום, אני הסבא של דניאל, ושמי הוא משה אביטל, נולדתי בבאר שבע בתאריך 11.12.1957. גדלתי והתחנכתי בעיירה שדרות, מקום שקט שנפלא היה לגדול בו , תושבי העיירה חיו כמשפחה אחת גדולה. הוריי הגיעו לארץ כל אחד בנפרד, אבא שלי, דוד ז"ל, הוברח מתוניס כשהחלו הפוגרומים של הערבים והגיע בגיל מאוד צעיר יחד עם אחיו, הם מוקמו בשדרות במעברה. מסיפורים של אבא, היה להם מצוין בתוניס אבל כשהתחילו הפרעות והתנכלויות של הערבים הם עזבו הכל שם וברחו לארץ.

אימא שלי, מרגו ז"ל, יחד עם אחותה, נשלחה מאותה הסיבה ממרוקו. הן הגיעו דרך צרפת באונייה ומיד כשהגיעו הועברו לקיבוץ, ולאחר תקופה קצרה הועברו למעברה בשדרות באופן מקרי לחלוטין, לאותו מקום אליו אבא הגיע. שם נפגשו בשנת 1955 ואז נרקמה האהבה ביניהם. שנה לאחר מכן התחתנו והקימו בית בשדרות.

ילדותי

גדלתי והתחנכתי בעיירה שדרות, ביתנו היה קרוב לקיבוץ ניר עם. למדתי ביסודי בבית ספר שיקמים. את רוב זמני ביליתי במשחקי כדורגל עם חברים ויותר מאוחר כשהתבגרנו היינו במתנ"ס במשך כל אחר הצהרים מנגנים, המוזיקה הייתה חלק מאוד נכבד ממה שעשינו שם.

למדתי בתיכון מקיף שדרות, בכל בוקר הייתי פוסע רגלית מעל שני קילומטרים כי בית הספר היה מאוד רחוק מביתי ולא הייתה תחבורה ציבורית. אבל החיים בשכונה ובעיירה היו נפלאים. כל אנשי העירייה היו כמו משפחה גדולה. לגור ולגדול בשדרות הייתה חוויה מדהימה.

שירות צבאי

התגייסתי לצבא בגיל 18, חודש אחרי מלחמת יום הכיפורים. את הטירונות בצעתי בנ.מ. לאחר הטירונות הוסמכתי כתותחן במערך הנ.מ. לאחר מכן יצאתי לקורס מפקדים ושירתי שלוש שנים בסדיר וחמש שנים בצבא קבע. שירתי בסיני עד שהשטח הוחזר למצרים בהסכמי שלום ובשלב יותר מאוחר עברתי לשרת ביחידה לוחמת במשאבי שדה. את השנה האחרונה של הקבע שלי ביצעתי בבית הספר להדרכה של הנ.מ ומשם השתחררתי לאזרחות.

אות המערכה על פעילות ברצועת הביטחון בלבנון

מקצוע ועיסוק  

מיד כשהשתחררתי מקבע סיימתי קורס מורי נהיגה ואז משנת 1985 ועד עכשיו אני מלמד נהיגה בנתניה. במהלך שנות האלפיים ניהלתי במקביל מגרש החלקה לרכבים ביקום שם הדרכתי חיילים, שוטרים, כיבוי אש ויחידות מיוחדות של צה"ל בנהיגה בתנאי דרך קשים והיחלצות במצבי החלקה על כבישים רטובים.

חפץ שעובר מדור לדור במשפחה

יש סיר אלומיניום גדול שהיה שייך לסבתא רבתא ועבר לאימא של סבא שלי, וכיום סבא משתמש בסיר המקורי להכנת הדגים של שבת בדיוק כמו שסבתא הייתה מכינה.

הזוית האישית

דניאל הנכד המתעד: כיף לעבוד ביחד עם סבא וללמוד דברים חדשים על העבר שלו.