מאגר סיפורי מורשת

שמי יערה וורמסר, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרת זו, בחרתי לתעד את סיפורו של סבי, יוסי וורמסר.

סבא בשבילי הוא דמות למופת שאפשר ללמוד ממנה ולבקש ממנה עזרה כשצריך, הוא תומך ונאמן ואין עוד כמוהו. בחרתי בסבא שלי כי יש לו סיפורים מדהימים ואני ממש רוצה ללמוד עוד על המשפחה ועליו. אני אוהבת לטייל עם סבא שלי ולבוא אליו בערב שישי ובשבת, כיף ללכת איתו גם לחופשות משפחתיות.

סבא שלי זוכר את עצמו כשהיה בגילי, שהוא היה ממש נמוך, הוא היה ילד בלונדיני וחנוני, הוא היה חרוץ ומאוד עצמאי ועושה הכל לבד. לאבא שלו היה מפעל בארץ ובגיל שלוש עשרה הוא כבר הלך לבנק לבד. הוא היה הולך לשדות ומטייל. זה היה בגיל בר המצווה וההורים ציפו ממנו לאחריות הרבה יותר גבוהה מאשר שמצפים מילד רגיל והוא כל הזמן חשב איך לרצות את ההורים שלו כי הוא ידע שקשה להם בארץ.

מידע על סבא

סבא שלי בן 76 (12.1.1946). הוא גר בכפר סבא. סבא עלה לארץ משוויץ. הוא הגיע לארץ בטיסת סוויסאייר מספר 15.61954, שעצרה באתונה כדי לתדלק. המשפחה הגיעה לירושלים, ושָכְרה את דירתו של ארתור רופין. היה מראשי הקונגרס הציוני. האיש שעזר למשפחה להיקלט בארץ היה פנחס רוזן. לימים היה פנחס רוזן שר המשפטים הראשון של מדינת ישראל.

ציר זמן: כאשר סבא התגייס לצבא, המסגרת נתנה לו הרגשת שייכות למדינת ישראל. הנישואין לישראלית נתנו חותמת שלמה לישראליות. תחושת הזרות ליוותה את סבא שנים רבות. שני האירועים הללו גרמו לסבא את תחושת השייכות השלמה לישראל והם היו לו חשובים מאוד בחיים כי הם גרמו לו להיות שייך.

סיפורו של סבא שלי, יוסי וורמסר

עלייה לארצנו

סבא שלי נולד בשנת 1946 בעיר ציריך שבשוויץ. כשסבא שלי היה בן שמונה וחצי עלה לארץ, השנה הייתה 1954 והמשפחה קיבלה אותם בזרועות פתוחות וזה נתן תחושה טובה. סבא יוסי לא ידע לדבר  עברית כל כך טוב ולכן ההתאקלמות הייתה לא קלה. לאבא שלו קוראים רפאל ושהוא היה תעשיין שעלה כציוני למדינת ישראל, אימא שלו שמה גרטל והיא הייתה מורה לאנגלית והיא סיימה תואר שלישי בשפות (דוקטור) בשוויץ.

המשפחה

כולם קוראים לסבא שלי יוסי שזה קיצור לשם יוסף, אני קוראת לו אופה שזה סבא בגרמנית ולסבתא שלי קוראים תמר, אבל אני קוראת לה אומה שזה סבתא בגרמנית. יש לסבא שלי סיפורים מעניינים על העלייה שלו, ההתאקלמות וכל מה שעבר בארץ ובגלל זה בחרתי בו.

כמשפחה דתית המסורת הייתה תמיד בבית. השבת הייתה מרכז המשפחה, ההליכה המשותפת של המשפחה לבית הכנסת בליל שישי וגם בבוקר וכל שלושת סעודות השבת הייתה שיא של כל השבוע. בכל שבת בשולחן האוכל אבא שלו לימד אותו ואת האחים שלו משהו בפרשת השבוע או משהו בהלכות התנהגות.

יש לסבא שלי חמישה אחים ואחיות ואופי הקשר שלהם הוא מעולה, משוחחים טלפונית בתדירות גבוהה, מבלים הרבה ביחד, ארוחות משפחתיות, גם בחגים ביחד, נוסעים לטיולים בארץ ובעולם (בתקופת הקורונה הקשר בעיקר טלפוני).

 מאלבום הילדות של סבא יוסי

השינויים הטובים

האירוע המשמעותי של סבא שלי היה הנישואים לסבתא תמר, הוא הכיר אותה דרך דודה שלו ששידכה ביניהם בכפר חיבת ציון. החתונה הייתה אינטימית וקטנה, היו בה כ- 80 בני משפחה וחברים. האירוע היה מאוד שמח עם שפע של ריקודים ואוכל. לאחרונה סבא וסבתא חגגו יובל לנישואיהם (50 שנה).

 סבי וסבתי ביום נישואיהם

סבא גמר את בית הספר להנדסאים ליד הטכניון בחיפה במגמת בניין. בצבא היה בחיל הנדסה, לאחר מכן הלך ללימודי מנהל עסקים ומערכות מידע . עבד במשך 45 שנה בתחום מערכות מידע והוביל צוותים ופרוייקטים גדולים. הוא פרש לגמלאות בגיל 74.

חפץ נדיר – ספר מוהלים

במשפחה קיים חפץ מאד מיוחד שהוא ספר מוהלים, שהתחיל בכ- 1,500 בריתות ובו מופיעים כל הילדים שעברו ברית שהמוהל היה מבני משפחת וורמסר או טורלך. כרגע אין מוהלים יותר במשפחה ולכן ספר זה אינו מתעדכן. עותק הספר נמצא בספריה הלאומית בירושלים.

הזוית האישית

יערה: היה נחמד להכין את העבודה על סבא וללמוד ממנו המון תוך כדי, קצת שונה מהעבודות הרגילות כי אף פעם לא עשיתי עבודה כזו אבל היה כיף להכין משהו חדש.

סבא יוסי: שונה משאר עבודות השורשים שאני מכיר. המיוחד בעבודה זו היא ההנחייה ע"י שאלות ייחודיות המחייבות אותנו הסבים והסבתות לענות עניינית, דבר אשר חייב אותנו המבוגרים לתת תשובות מדויקות, התשובות השונות לאותם שאלות לפי הנחייה מאפשר לנתח את התשובות לפי אמות מידה שונות – כל הכבוד!