מאגר סיפורי מורשת

שמי מוראזי פיצחדזה, נולדתי בתאריך 21.1.1950. אני הבן השני מתוך ארבעה אחים: נטלה הבכורה, אני נולדתי לאחר מכן, ללי ויוסף הם האחים הקטנים שלי. גדלתי בסוראמי שבגיאורגיה. שמות הורי הם שלום פיצ'חדזה ז״ל ולובה פיצ'חדזה ז״ל. אבי נפטר ממחלה הנובעת משתיית יתר כאשר הייתי בן 16.

הילדות שלי הייתה ממוצעת כמו הילדות של יתר הילדים בכפר, למדתי בבית ספר מספר 1 (אז באותה תקופה בתי הספר היו ממוספרים, לא ניתנו להם שמות אלא מספרים). אבא שלי נפטר כשהייתי בן 16 והרגשתי שכל האחריות הייתה עליי, עזרתי לאימא שלי בעבודה, הייתי מארגן את האחים שלי לבית הספר, הרגשתי כמו האבא של הבית שלוקח אחריות על כולם. בכפר שלי היה נורמלי שהאבות היו מתים בגיל צעיר והבן הבכור היה לוקח אחריות על הבית. אחר הצהריים בכפר נהגתי בדרך כלל לשחק עם חברי לכפר: מישה, גורמי, ולוביה, רימה, זיזקו ומזיה. שיחקנו ביחד בעיקר בכדורגל, כדורסל והיאבקות חופשית. לאחר כמה שנים עליתי ביחד עם אשתי והבת שלי מדונה כאשר הייתה באותה העת בת שמונה חודשים לארץ, בשנת 1972.

העלייה הייתה מאוד קשה עבורינו. נסענו ברכבת מגיאורגיה עד לוינה שבאיטליה, ומשם במטוס לארץ ישראל. באותו הזמן הייתה מלחמת יום הכיפורים והיה לנו קשה במיוחד להסתגל, גם כי לא היה לנו שום דבר בארץ וגם כי לא הייתה לנו משפחה שתעזור לנו במצבים הקשים.

בשירות הצבאי שלי בצה״ל שירתי במודיעין, כלומר הייתי מאזין לאויבים שלנו בתקופת מלחמת לבנון. בהאזנות ניסיתי לשמוע מה הם מתכננים, איפה נקודות ההמצאות של האנשים או איפה הם שומרים את הנשק וכדומה.

את ההמלצה שלי לחתונה קיבלתי מאחותי נטלה ואימא שלי לובה ז״ל. פעם לפני כמה עשרות שנים היה נהוג להתחתן מאוד מוקדם, בגילאי 20-16 ורוב החתונות היו תוצרת של שידוכים והמלצות מקרובי משפחה וחברים. אחרי חודשיים של היכרות עם ננולי, התחתנתי איתה בחתונה אזרחית בגיאורגיה. לאחר כמה שנים ננולי, אשתי, נכנסה להריון והיום יש לי משפחה גדולה ורחבה של שלושה ילדים, שמונה נכדים ושלושה נינים. הילדים שלנו: מדונה, תמילה ושלום. הנכדים הם: נטע, אלון ז״ל, תומר, נועה, הדר, האני ושני. בנוסף הנינים שלנו: ארי, בן והכי קטנה עלמה.

כיום, אני בפנסיה. פעם הייתי עובד כמנהל מחלקת פורמייקה בפתח תקווה וכמנהל קרן ביטוח לפועלי בניין. אני אוהב ללכת לשוק ולסופר, לבקר את המשפחה שלי. אני אוהב לפנק אותם בהכל, אני אוהב לבלות עם החברים הטובים שלי מהשכונה ומהעבודה. אני אוהב לטפח את הבית: לנקות, לסדר את הארונות בבית, לתקן ולצבוע את הקירות. בנוסף, אני אוהב להכין אוכל לאישתי ננולי ולהכין לה תה בבוקר. מה שלמדתי מהחיים הוא שמשפחה זה הכל!

הזוית האישית

סבא מוראזי: התרגשתי מאוד, זה כאילו קיבלתי כוח להמשיך לחיות חיים טובים ולראות ולהיות עם המשפחה שלי, וכל פעם לעזור לכל המשפחה שלי לא משנה מה לעזור להם, שיהיה להם טוב.

האני הנכדה המתעדת: היה לי מאוד מעניין לראיין את סבא שלי, אני לא מכירה אותו כל כך אז היה לי מאוד כיף לעשות את התכנית הזו.