מאגר סיפורי מורשת

שמי זאב גוטמן, הסיפור שלי מתחיל בפולין בעיר ורוצלב, אחרי מלחמת העולם השנייה.

נולדתי בשנת 1947 בתור ילד פולני רגיל,שגדל בין הריסות עיר הולדתי, שהחלה להיבנות מחדש אחרי המלחמה הנוראה. עד שנת 1957 למדתי בבי"ס יסודי וסיימתי שלוש שנות לימוד. בסוף חודש נובמבר 1957 בהיותי בן עשר עלינו לישראל עם אחי והוריי.

נסענו ברכבות לאיטליה, ומשם הפלגנו בספינת נוסעים, יחד עם קבוצה גדולה של עולים ממרוקו. הרכב מיוחד של עולים מפולין ומרוקו על אותה ספינה. בהגיענו לחיפה נתקבלנו ע"י ראש ממשלת ישראל דאז דוד בן גוריון. מחיפה הובילו אותנו במשאיות דרך פרדסים עמוסי תפוזים, למושב כפר הס בשרון. את הלילה הראשון עברתי לאור עששית נפט, במחנה עולים, ולקול יללות תנים שהסתובבו בתוך המחנה. אבי החל לעבוד בחקלאות במושב כפר הס, כדי לפרנס את המשפחה, ואחרי מספר חודשים עברנו למושב בני דרור בו אנו חיים עד היום.

בהיותי ילד סקרן, תמיד חיפשתי להיות מעורב בענפי המשק השונים, החל ממשק החי: שהכיל חמורים, פרדות, סוסים, רפת ולולים, והמשך בגידולי שדה שונים כמו ירקות, בוטנים, תפוחי אדמה, פרחים, פרדס ומטעים. אך מה שמשך אותי יותר מכל היה התחום הטכני. עיסוק בבניה ויצירה במוסך ומסגריית המושב, וטיפול בטרקטורים וקומביינים ושאר מכונות חקלאיות. בסיימי את ביה"ס היסודי, התחלתי ללמוד בבי"ס תיכון מקצועי "אורט" במגמת מכונות חקלאיות (אגרו – מכניקה). עם סיום הלימודים התגייסתי לצה"ל, ובמהלך שירותי בצבא, הייתי מכונאי טנקים, ומאוחר יותר קצין חימוש בהנדסה קרבית וחיל השריון. בתום שירותי בצבא, חזרתי למושב בני דרור, כדי להמשיך את הדרך בה החלו הוריי בהתיישבות ובניה. התקבלתי כחבר אגודה במושב, ועסקתי יחד עם שאר החברים, בהקמה ובניית המושב. בנינו רפתות, לולים, מתבנים, חממות לפרחים, ומשתלות פרחים ועצים.

במהלך השירות הצבאי הכרתי את אשתי, ועם הזמן הקמתי משפחה משלי ונולדו לי שלושה ילדים, ענבר, יניב וברק ז"ל. מהם יש לי ארבע נכדות ונכד (אלה, עפרי, עדי, יעלה ומיכאל). ילדי גדלו במושב באווירה של חיים בטבע, ומעורבות בעשייה חקלאית וחברתית, משולבת עם פעילות בתנועת "הנוער העובד" וחוגי העשרה שונים, ימאות, ידיעת הארץ, מוסיקה, ספורט ועוד.

היום אני סבא גאה רווה נחת ממשפחתי. מתחילת הסיפור הזה עברו שבעים וחמש שנים, והוא עדיין נמשך בתקווה לעתיד.

החלום שלי

מאז ומתמיד רציתי להיות טייס, טכנאי ומפקד. לעסוק בחקלאות ובהתיישבות. במהלך השנים הגשמתי חלק מחלומותיי. זה דרש השקעה בלימודים ועבודה קשה. היום, אני חולם שנכדיי יחלמו בגדול ויגשימו את חלומם.

הזווית האישית

עפרי מאחלת לסבא זאב : מאוד נהניתי להשתתף במפגשים, ואני מרגישה שאחרי הפרויקט, אני מכירה אותך יותר טוב וגם את חייך בעבר. אני מאחלת לך שתמשיך לחיות עוד הרבה זמן, בבריאות ואושר, ותמשיך להצליח ולבנות פסלים מרהיבים, ושיהיה לך את הכוח הזה עוד הרבה זמן.