מאגר סיפורי מורשת

מתימן לארץ ישראל

קוראים לי יוסף ונולדתי בתימן, בעיר צנעא, עיר הבירה של תימן להורי, יהודית ושלום.

משפחתי בתימן הייתה דתית ועשירה מאוד, בין העשירות בתימן. עליתי לארץ מתימן במבצע "על כנפי נשרים" בעודי בן שנתיים, עם הוריי ושתי אחיותיי הגדולות.

הסביבה בה גדלתי

התיישבנו ברמת גן, ובית ילדותי היה גדול, מהודר ויפה. נהגנו ללכת להתפלל בכל יום בבית הכנסת שהיה קרוב לביתנו.

אנחנו ששה אחים: ציונה, חיים, יהודה ושושנה מאימא אחת. ועוד אחות למחצה בשם שושנה מהנישואים הראשונים של אבא שלי. אבי התחתן עם אישה נוספת מכיוון שאשתו הראשונה לא הצליחה להביא לו ילדים נוספים, וכך היה נשוי לשתי נשים. נישואין לשתי נשים היו מקובלים בתימן.

מסעות הוריי

ההורים שלי הגיעו פעם ראשונה לארץ ישראל בשנת 1936 קנו נכסים בארץ וחזרו לתימן, כך כמה פעמים עשו מסעות לארץ ישראל לקניית נכסים. לאבי היו מפעלים בכל המזרח התיכון, בכל מדינות ערב של תחנות תמ"א. כשהייתי בגיל 16 אבי נפטר, ואני, הבכור שבבנים, הפסקתי ללמוד בגיל 16 כדי לפרנס את המשפחה.  בהתחלה עבדתי בתור נגר ובהמשך גם עבדתי בתור יהלומן. כל אחיי חיים כיום בארץ ישראל. בשבתות נהגנו לאכול ג'חנון, פיתות וכל המאכלים התימניים המסורתיים.

זכרונות ילדות

אני זוכר את החברים שהיו לי. היינו משחקים כדורגל, כדורסל, ג'ולים וכל המשחקים שיש כיום מחוץ לבית. כולנו גרנו באותו אזור, באותה שכונה, ובית הספר היה ברמת גן. שם בית ספרי היה 'הרועה'. למדנו את כל המקצועות שהיום לומדים, הייתה משמעת חזקה ביותר. הייתה תלבושת אחידה גם אז. היו לנו טיולים ומסיבות. היה מורה שאהבתי במיוחד והוא היה המורה לצרפתית. אהבתי תנ"ך, תלמוד, אנגלית, מתמטיקה, כל המקצועות החשובים ולא היו מקצועות שלא אהבתי, היו מקצועות שהייתי חלש בהם אבל אהבתי את כולם.

מקימים משפחה בארץ ישאל

אני ואשתי ירדנה, הכרנו במועדון ריקודים, נהגו לחזר פעם במילים יפות, פתקים, פרחים, מכתבים, מכרים וכך אני חיזרתי אחריי אשתי. כמה זמן מאוחר יותר אני וסבתא התחתנו והקמנו יחד משפחה.

ביום חתונתנו

נולדו לנו 4 ילדים, 2 בנות ו-2 בנים. הבת הבכורה שנולדה לנו הייתה רויטל, אימא שלכן, ולאחר מכן נולדו גם אבישי, עדי וליאור, דודים שלכן. היינו נוהגים ללכת ביחד עם המשפחה והחברים לטיולים בארץ ובחו"ל, פיקניקים, סרטים, לונה פארק, חופי ים ואירועים. בחגים ושבתות היינו יושבים כל המשפחה ביחד. פעם גרנו בתל אביב וכיום אני וסבתא גרים בפתח תקווה, יש לנו 4 ילדים ו- 9 נכדים מקסימים.

הזוית האישית

גיל ורון ירדן: עבודת הקשר הרב דורי הייתה חוויה מלמדת ומרתקת. למדנו הרבה דברים חדשים על סבא ובעיקר נהנינו לשמוע את סיפורו. העבודה קירבה בינינו לבין סבא משמעותית.