מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי הוא אביבה שם טוב. שם נעוריי הוא חביבה בטט, אבל כולם קוראים לי "חבו". נולדתי בתאריך 1.4.1944 בעיר בגדד שבעיראק. יש לי שני אחים קטנים: ששון ויוסי. להוריי קראו נעימה ומשה. אבי עבד כתופר בגדים ואמי הייתה עקרת בית.

בשנת 1951 עליתי לארץ בגיל 6, בזמן שהייתה עלייה גדולה של הרבה יהודים מעיראק לישראל. היהודים ברחו מעיראק מכיוון שהיו מותקפים והעיראקים לא רצו את היהודים במדינה שלהם. סבא יוסף, בעלי, הוא מבוגר יותר והוא זוכר שהחיים בעיראק היו טובים עם השכנים הערבים, היה שיתוף פעולה ויחסי חברות טובים, עד שהכול השתנה והיינו חייבים לעלות לארץ.

בישראל

בארץ גדלתי באור יהודה. בהתחלה גרנו באוהל, אחר כך בצריף ורק אחרי כמה שנים עברנו לגור בבית עם עוד משפחה. הבית היה דל, לא היו לנו הרבה דברים למשל – מכונת כביסה, מדיח, מזגן, חשמל ותנור. היינו מכבסים את הבגדים במים. לא היה לנו הרבה אוכל ועשינו מאכלים ממה שהיה לנו ובהתאם למה שקנינו במכולת. לרוב אכלנו לחם עם חמאה וריבה.

אני לא זוכרת הרבה מילדותי, אך זוכרת שהאווירה הייתה קשה והחיים לא היו פשוטים. אבי, משה, עבד בבניין, ואמי הייתה עקרת בית. מאכל שזכור לי מילדותי ואני מכינה אותו עד היום לילדיי ונכדיי – קציצות ערוק. אלו קציצות מאוד טעימות מתפוחי אדמה, פטרוזיליה, בצל ותבלינים. זהו מאכל עירקי מסורתי.

זכרונות אהבה ומשפחה

בעיראק החגים והשבתות נחגגו כמיטב המסורת היהודית. היו מגיעים המון אורחים ותמיד היה שמח. כשהגענו לישראל נהנינו ממפגש של חברים ומשפחה. יחד היינו מבלים במסיבות, אירועים משפחתיים כמו: חתונות, ימי הולדת, ילד חדש, בר/בת מצווה. נהנינו להכין לחברים את הקציצות, קובה וסמבוסק. המפגשים היו מלווים באוכל טעים ושמענו מוסיקה עיראקית של זמרים שונים כמו: פאריד אל אטרש, באווב אל וואד, כמאל, אום  כולתום, איסמען, לילה, סעידה. אהבנו מאוד לרקוד במסיבות ריקודים כמו ריקודי בטן, ריקודי עם, טנגו, ואלס.  כמו כן, נהגנו לבלות בקולנוע וראינו סרטים שונים. נהנינו מטיולים רבים בכל מיני מקומות בארץ, מהצפון ועד לדרום. ביקרנו באתרים היסטוריים, מוזיאונים ובתי מלון.

חפלה עם חברים

את סבא יוסף הכרתי כשכן. היינו שכנים בית מול בית, הייתי בת 14. בזמנו היחסים בין ההורים היו טובים והילדים נהגו לאכול יחד ולעזור אחד לשני. המשפחות היו מקורבות ומחוברות מאוד והיו יחסי כבוד ביננו. שיחקנו הרבה בחוץ ומכיוון שלא היו הרבה משחקים, היינו גם ממציאים משחקים. בנוסף היו תמיד משחקים מוכרים של פעם, לדוגמא: מחבואים, רכיבה על אופניים.

יש ליוסף ולי שישה ילדים: נעמי, יעקב, יורם, מירב, רויטל וחנית  – ו -18 נכדים.

ביום נישואינו

הזוית האישית

סבתא אביבה: נהניתי מאוד מההשתתפות בתכנית, לספר ולתעד את חוויות ילדותי.