מאגר סיפורי מורשת

שמי אלין נחמני, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, בחרתי להביא את סיפורו של  סבי, מגן דוד.

משפחתו של סבי דוד

שם סבי דוד על שם מגן דוד. סבי נולד בשנת 1943, במרוקו, בכפר ערבי בשם סידסמן. סבי ומשפחתו היו המשפחה היהודית היחידה בכפר זה, היה להם בית הבנוי מחדר אחד. יש לסבי שלושה אחים: שני בנים ובת: אברהם, משה ורחל.

אביו של סבי, שלמה, נהג ללכת לנהר ליד ביתם לדוג דגים מסוגים שונים. הוא אהב את מלאכת הדיג. הוא נהג להביא את הדגים לדודתו מסודי, שהייתה הבשלנית של המשפחה, וידעה להכין מטעמים מהדגים שדג בנהר. סבי, דוד והוריו, היו הולכים גם לשוק וקונים מוצרים מאוד בסיסים, מכיוון שהם היו עניים ולא היה להם הרבה כסף, לכן הם הסתפקו במועט.

סבי מספר על תכונה של אביו (שלמה) שהוא היה בן אדם טוב וחברותי שעוזר לכולם. הוא הכיר הרבה חברים מהכפר שעזרו לו בכל מה שביקש. אמו חנה הייתה חרוצה ותמיד שאפה שלילדיה יהיה את הטוב ביותר.

אביו של סבי היה עובד באינסטלציה בבסיסים של הצבא האמריקאים, הוא היה עובד כל הזמן ובזמן הפנוי מעבודתו, היה מביא אוכל ומוצרי מזון למשפחתו. אמו של סבי הייתה תופרת, היא תפרה בבית את בגדיה ולימדה תפירה. הבגדים שהוריו של סבי לבשו היו פשוטים, אבא לרוב לבש בגדי עבודה והאימא לבשה משהו רגיל ופשוט משום שהם השתייכו למעמד הבינוני – נמוך.

חטיפתו של סבי דוד

באחד הימים כשסבי היה עוד ילד קטן, הוא ירד עם אמו לגן השעשועים בקרבת מקום מגוריו. אמו הודיעה לו שהיא הולכת לזמן ממש קצר להביא משהו מהבית ששכחה. כאשר חזרה לגן השעשועים היא לא ראתה את בנה, סבא שלי דוד. היא ערכה חיפושים נרחבים ומתוך דאגה לגורלו היא נכנסה למצב נפשי של לחץ היא לא התייאשה והמשיכה לחפש את סבי בכל מקום אך לצערה כאילו בלעה אותו האדמה.

בערב, לאחר שנודע לאביו של סבי על היעלמותו של בנו דוד, הוא חיפש בכל הכפר ועבר בית בית. ופתאום באחד הבתים שבו שהתה משפחה ערבית הוא זיהה את בנו דוד, מבוהל ומפוחד. מסתבר, שאחד מבני המשפחה הערבית חטף את סבי כששיחק בגן השעשועים. אביו של סבי, שלמה, החזיר את בנו הביתה ללא מריבות כי הערבים פחדו ממנו. אמו של סבי, חנה, מאז אותו יום של חטיפת בנה נפלה למשכב ואושפזה ימים רבים בבית החולים במרוקו.

עלייתו של סבי דוד לא"י

דודתו של סבי, מסודי, חששה שלא תהיה להם הזדמנות נוספת לעלות לא"י בשנת 1960. היא חייבה את סבי דוד לעלות בדחיפות לישראל, בניגוד לדעת הוריו. סבי החליט לעלות לא"י בעצת דודתו, והוא הצטרף למשלחת של בני עקיבא למטוס שהטיסם לצרפת. מצרפת הוא טס לישראל הישר לפתח תקווה. שם עבר לפנימיה ולמד בתנאי פנימייה במוסד לעלייה לנוער, תיכון חקלאי דתי.

סבי הוכשר לעבודת החקלאות והצליח להכיר את הארץ בעזרת הטיולים הרבים שנערכו לו ולחבריו במוסד זה.

 סבא בצעירותו

נישואיו של סבי לסבתא שושנה

סבי דוד הגיע למושב גמזו, ליד יער בן שמן. כאן הוא הכיר את רעייתו, שושנה שגם היא הגיעה ממרוקו בשנים אלו.

הם החליטו להשתקע במושב גמזו והיו ממקימיו. הם עסקו בעיקר בגידול מטעים. סבי גם עבד כשכיר ברכבת ישראל. נולדו להם שישה ילדים וכיום כולם נשואים. לסבי יש 23 נכדים כן ירבו. לצערנו, סבתא נפטרה לפני תשע שנים.

כיום סבי דוד פנסיונר וחי במושב גמזו ואני תמיד שמחה לבקר אותו ולהיות אתו.

הזוית האישית

אלין: היה לי מאוד חשוב לראיין את סבא דוד. תמיד הערצתי את גישתו לחיים ולמדתי ממנו שיש להיות אופטימיים גם אם נראה שהמצב קשה.