מאגר סיפורי מורשת

יצחק נמש נולד בביתו, בעיר עכו בשנת 1949. לא ברור ולא ידעו במדויק אם התאריך שלו הוא ה-14, ה-15 או ה-16 באוגוסט, מהסיבה שהלידה שלו לא תועדה בזמן. אחרי הרבה שנים, החליט משרד הפנים, לתת לו את תעודת הלידה ובה נקבע התאריך 16 באוגוסט 1949. נמש קיבל את תעודת הלידה שלו, המאשרת לידתו של תינוק, רק לפני מספר שנים, בעוד הנוהל הוא שתעודת לידה מונפקת ברגע לידת התינוק.

לפני שנולד יצחק, כשאמא שלו הייתה בהריון שלו, אביו הביולוגי נהרג בתאונת דרכים, ב-14/12/1948, מבלי שהכירו אחד את השני.

לנמש כמעט אין מידע על אביו הביולוגי, למעט הכתבות בעיתונים, המיידעות על מותו. בכלל לנמש מעט מאד זכרונות מתקופת ילדותו, מן החיים במשפחה.

התמונה היחידה השמורה עם יצחק, בה נראים אמו מרים ואביו יצחק, בקבוצה של מי שנראים כעולים חדשים. אולי תמונה זו תוכל לשפוך מעט אור על מי היה אביו.

זמן מה לאחר שנולד אמו התחתנה עם גבר אחר, שהוא היה לאביו של יצחק בילדותו. עפ"י תעודת הנישואין שמו של הגבר לו נישאה אמו, היה יוסף ינקוביץ, יליד 1907, שעיסוקו היה אופה. ואמו, מרים נמש, ילידת 1921, שמרה על שם נישואיה הראשונים.

בילדותו היה יצחק ילד די שקט ולא רועש, לא היו לו הרבה תחומי עניין, חוץ מהכדורגל, בו הוא אהב לשחק עם חברים מבית הספר והשכונה. בזמנו הוא גם התעניין במצבה של קבוצת הכדורגל הפועל עכו, כיום הוא לא עוקב אחריה.

נמש סיים בסך הכל 8 שנות לימוד, זאת אומרת שעזב את בית הספר אחרי כיתה ח'.

בצבא שירת 3 שנים, שירות חובה,  בתותחנים, בתחום ה-נ.מ (נגד מטוסים) ועזב עם סיום השרות.

בהמשך עבד במספנות ישראל, היה מסגר, ונחשב לאחד שעובד קשה. היה עושה טובות לחברים שלו אם היו מגיעים באיחור לעבודה או בכלל לא מגיעים, ועושה לעיתים עבודה כפולה. למרות זאת, הוא לא היה אדם רועש או אחד שמתהלל בכך, אלא שקט וצנוע. יום אחד המציא המנהל בעבודתו שמועה שיצחק עושה סקס עם אשתו כל בוקר ועקב כך הוא מאחר לעבודה, דבר שעל פניו נמש היה צריך להגיב אליו בצורה כעוסה ועצבנית, אך שתק והתעלם.

נמש מצא לו אישה והתחתן איתה, הקימו יחד משפחה ונולדו להם ארבעה ילדים. לאחר לידת ארבעת ילדיו, גילו לאשתו גידול בראש. הגידול כנראה כתוצאה מבדיקות וטיפולי רנטגן שנערכו לעולים במעברה בשנות ה- 50  עקב מחלת הגזזת. אשתו התעוורה בעקבות הגידול ולכן נמש צריך היה לעבוד כפליים, ולעמול קשה בשביל להחזיק משפחה עם 4 ילדים על הרגליים. אשתו נחלשה מיום ליום ולבסוף נפטרה בגיל 70, לפני כמה שנים. לכל אחד מארבעת ילדיו יש ילדים משל עצמו מה שהופך את נמש לסבא, אבל הוא לא נפגש עם הנכדים שלו יותר מדי ולא כל כך בקשר עם המשפחה.

בדרך כלל אחד מבניו, מוטי, הוא זה שעוזר לו אם הוא צריך משהו.

לפני שנתיים אחרי שגר לבד בבית שלו בצפון, עבר נמש לפאלאס להבים וכאן גילה את עצמו מחדש.

נמש, בניגוד לכמעט כל שאר המבוגרים בפאלאס, אומר שהתקופה שלו בפאלאס טובה יותר מכל החיים שלו. כל חייו הוא היה שקט ולא ביטא את עצמו, חי בתנאים לא כל כך טובים, ובפאלאס הוא מצא את ההנאה שהוא חיפש. נמש אפילו מצא חברה בפאלאס, ושמה דניאלה. הוא אמנם לא חיפש אישה, אבל הוא כן מצא. כיום נמש נמצא בפאלאס, כאמור כבר שנתיים, וממשיך להנות מכל רגע.

הזוית האישית

יצחק נמש: נהנתי מאוד מהתהליך ומהפרויקט, והיה כיף לי לספר את השקפת החיים שלי לאדם שצעיר ממני בשנים רבות. באופן כללי הקשר בין מבוגר לצעיר היה בעיניי מאוד מעניין ומחדש. עומר צופי: הפרויקט והתהליך היו מאוד מעניינים ומהנים בשבילי. היה לי כיף לשמוע ולהקשיב להשקפת של נמש על החיים, על זה שבפאלאס, דווקא בגילו המבוגר בו בדרך כלל שאר האנשים מרגישים שנגמר חלקם, הוא נהנה וממשיך להנות הכי הרבה. חוץ מזה, היה לי מאוד מעניין ומרתק לתחזק קשר עם אדם שמבוגר ממני בהרבה, שזהו קשר שונה ומגוון.