מאגר סיפורי מורשת

שמי לאה אברהם ואני משתפת את סיפורי האישי בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי אריאל שיר, מביה"ס הדרור במבשרת ציון.

הבית בהודו

עד גיל 6 גרתי בעיר בהודו על חוף האוקיינוס ההודי. זכור לי שלאחר בית הספר היינו יורדים לחוף וקונים דגים והדייגים היו מכינים לנו את הדגים. לא היה לנו מקרר בהודו ולכן היינו קונים את האוכל ואוכלים אותו באותו היום. כשהיינו חוזרים הביתה הבית היה מוקף בגינה ענקית שבתוכה היה זורם נחל וכל הפירות והירקות היו גדלים בגינה וכך היינו קוטפים ישר מהעצים הכל טרי. כשהייתי בגיל 6 משפחתי עלתה לארץ. החלום המשפחתי שהתגשם היה לעלות לישראל ולחיות בירושלים, חלום שהתגשם.

בגיל 18 התגייסתי לחיל האוויר ושירתי בבסיס במצפה רמון בתפקיד בקרית טיסה, תפקידי היה לבדוק ברדאר שלא נכנסו מטוסי אוייב לשטח מדינתנו. במהלך השירות השתתפתי בתרגילים סודיים שאסור לפרט עליהם. באחת מהמשמרות ראיתי המון מטוסים ברדאר ונאמר לי מפורשות שאסור לי לספר מה ראיתי ומדובר בתרגיל סודי. לאחר מכן התברר שהיה מדובר במבצע אנטבה לשחרור חטופי מטוס שנחטף לאוגנדה.

שנה לאחר השחרור הכרתי את בעלי איציק ושנה לאחר מכן התחתנו ונולדו לנו שלושה ילדים: אליק, אפרת וערן. אליק הוא אבא של נכדתי אריאל שיר. התרגשתי מאוד להיזכר ולהעלות את הזכרונות הנעימים וזו הייתה חוויה נהדרת!

בעת שירותי הצבאי

הזוית האישית

אריאל הנכדה המתעדת: נהניתי והסתקרנתי מאוד לשמוע את הסיפור של סבתא.