מאגר סיפורי מורשת

דויד עמיר מכיתה מבית הספר "בן צבי" גבעת המורה בעפולה מביא את סיפור העליה ממרוקו של סבתא אליס:

"סבתא אליס נולדה במרוקו בעיר קזבלנקה. והייתה הבת הרביעית מתוך 7 ילדים (5 בנות ו-2 בנים) להוריה שמחה ודויד. במרוקו הם חיו חיים טובים הם גרו בבית גדול ואביה דויד שהיה קונדיטור התפרנס ממכירת עוגות מעשה ידיו. החיים בקזבלנקה היו מושפעים מהתרבות הצרפתית שהתבטאו בעיקר בסגנון הלבוש ובשפת הדיבור בבית .

בשנת 1964 כשהגיעה הסוכנות היהודית לקזבלנקה, פנו סוכניה לז'וז'ו, אח של סבתא והציעו לו לעלות לארץ ישראל. ז'וז'ו שכמו כל היהודים השתוקק לעלות לארץ, נתן את הסכמתו לעליה של כל המשפחה. כך תוך מספר ימים המשפחה בהרכבה המלא החלו את המסע לארץ ישראל.

סבתא מספרת שהעלייה הייתה קשה וארכה כ-8 ימים בהפלגה עד נמל חיפה.

כשהגיעו לארץ ישראל, שאלו את המשפחה לאיזה עיר הם רוצים ללכת? הוריה ביקשו לגור ליד האחות הבכורה של סבתא אליס, שעלתה ראשונה לארץ ישראל עם בעלה. הסוכנות בדקה ומצאה שהיא שוכנת בעפולה בגבעת המורה.

הם הובאו לגבעת המורה בשעות הלילה המאוחרות, בלילה גשום שרוחות חזקות נשבו, והם חשבו שיש ים בקרבת הבית, ומאד שמחו, אך כשקמו בבוקר התאכזבו כשהבינו שיש יער ולא ים, אך היו מאושרים שהם בארץ ישראל ובמיוחד כשפגשו את פורטונה האחות הבכורה ומשפחתה. השכנים קיבלו אותם יפה ועזרו להם להתאקלם ולמצוא עבודה, להכיר אנשים וחברים, בערבים היו מסיבות ריקודים כל פעם בבית אחר ותמיד היה שמח.

לאחר תקופה קצרה בישראל סבתא הכירה את סבא יעקב. יעקב עלה מפרס והיה כבר עולה ותיק, מספר שנים בישראל ולאחר כחודשיים הם התחתנו. סבתא עברה לגור בפרדס חנה, בקרבת משפחתו של סבא. סבתא הרתה והיה לסבתא היה מאד קשה, היא הרגישה לא טוב בגלל ההריון. בנוסף, היא לא הכירה הרבה אנשים. הריחוק ממשפחתה, גילה הצעיר ובעיקר קשיי השפה, כל אלה הקשו על חיי הנישואים וסבתא נפרדת מסבא יעקוב. כך חוזרת לבית הוריה בגבעת המורה, כשהיא בהריון מסבא יעקב. סבתא ילדה את אבי. סבא יעקב רצה מאוד לראות את בנו , את אבי, אך משפחתה של סבתא התנגדה. הם לא הכירו את החוקים במדינה וחששו שהוא ייקח אותו ולכן הם סרבו לאפשר לו לראות את התינוק. 

סבתא גידלה את אבי, בעזרתם הרבה של הוריה. היא נישאת בשנית ועוברת לגור עם בעלה החדש. אבי שהיה ילד קטן ומאד והיה קשור מאוד לסבתו מסרב ללכת איתה לביתה החדש וכך הוא נשאר לגור עם סבתו. השנים עוברות, אבא גדל וכל אותן שנם הוא אינו מכיר את אביו. הוא יודע מסיפורים ששמע את שמו, מקום מגוריו ואת סיפור הנישואים הקצרים עם סבתא, אך הוא לא יודע איך הוא ניראה ובעיקר לא גדל עם אבא.

אבא זוכה לחיים מאושרים, כולם דואגים לו ומפנקים אותו, בעיקר סבא וסבתא שלו, מדי פעם אבי חושב על אביו. הוא חשב והתלבט, האם להיפגש עימו ולהכירו? מאחר שהיה מוקף באהבה רבה של משפחתו וחש שטוב לו הוא לא הרגיש את החיסרון באביו.

השנים עוברות, אבא מתחתן נולדים לו 3 ילדים והוא עדין לא פגש את אביו. הוא ביקר בשכונה בה הוא גר אך לא פגש אותו מעולם וגם אנחנו הילדים, הנכדים של סבא יעקב, יודעים על קיומו של סבא אך לא מכירים אותו.

כשאחותי תגל הכינה את עבודת השורשים, היא הרגישה שמאד חסרה לה  ההכרות עם סבא יעקב. היא לא ידעה עליו מאום. אין לה מה לכתוב עליו? היא שאלה את אבא שאלות עליו ורצתה מאוד להכירו.  גם אחי בר כשהגיע לשלב הכנת עבודת השורשים, התחיל לשאול שאלות. כשתגל הייתה בת 16 היא  החליטה לנסות ולהכיר אותו, היא השיגה את מספר הטלפון של סבא יעקב וחייגה אליו….עד שהוא ענה.

היא הציגה את עצמה….תחילה הייתה שתיקה קלה ולאחר מכן סבא שיתף פעולה והיה מוכן להיפגש איתה. לאחר מספר שבועות, בעזרתה של אמא, נקבעה הפגישה בבית של סבא יעקב. בגלל גילו ומצב בריאותו הוחלט שתגל ואמא יפגשו אותו תחילה ולפי רצונו הוא ייפגש בהמשך עם אבא.

כך היה, נסענו כולנו לכרכור, שם סבא יעקב גר, תגל ואמא נכנסו לבית של סבא, ואבא בר ואני חיכינו באוטו. סבא חיכה יחד עם בתו וילדיה, השולחן היה ערוך בשתייה ומאפים והוא קיבל אותם בברכה, אך מיד שאל איפה אבא, שהוא מאד רוצה לפגוש אותו.

אמא קראה לנו ונכנסנו לבית של סבא. הוא בירך אותנו ונישק, הוא היה נרגש ונראה מאושר. אנחנו פגשנו את סבא, והכי חשוב שאבא פגש את אבא שלו. סבא סיפר שהוא רצה כל השנים לפגוש את אבא, מדי פעם הוא היה מגיע לגבעת המורה יחד עם אשתו והיה רואה את אבא משחק כדורגל בשכונה, בלי שאף אחד ידע….

אבא גם היה מאד נרגש, כאילו רצה את זה תמיד אבל חשש. מאז המפגש אבי בא לבקר את סבא מדי שבוע, וסבא היה מבקר אותנו מדי פעם, זכינו להכיר את משפחתו ולחדש את הקשר. לצערנו הרב לא להרבה זמן, כי סבא נפטר לאחר כשנתיים.

העשרה

גבעת המורה: "גבעת המורה היא גבעה בעמק יזרעאל, צפון מזרחית לעפולה. גובהה 515 מ' מעל לפני הים. "גבעת המורה" הוא אף שמה של אחת משכונות העיר עפולה המצויה על הגבעה, אך על הגבעה מצויים יישובים נוספים".

"בשנות ה-50 של המאה ה-20, במהלך העלייה הגדולה שלאחר קום מדינת ישראל, התרחבה עפולה צפונה ומזרחה. שכונת עפולה עילית נוסדה בשנת 1950 לרגלי ההר ממערב, ואילו שכונת "גבעת המורה" נוסדה בשנת 1955 על שיפולי ההר עצמו, וכיום היא תופסת חלק משטחו המערבי. עפולה העיר, שנוסדה בשנת 1925 בלב עמק יזרעאל (המכונה בפי תושביה "עפולה תחתית"), מרוחקת כ-4 ק"מ מן השכונות עפולה עילית ו"גבעת המורה", שבינה לבינן מפרידים שדות וכן בית החולים העמק. שלושת חלקי העיר האלה נכללים בתחום השיפוט של עירית עפולה".

מורה אחראית: יפעת סרוסי בי"ס בן צבי גבעת המורה עפולה

אגף מורשת, משרד החינוך

תשע"ה , 2015