מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הלול במושב פקיעין

מאלבום התמונות של מזל
מזל בעברה
הלול של המושב

שמי מזל, נולדתי בטנג'יר שבמרוקו בשנת 1954 ולאחר חצי שנה עלינו לארץ ישראל בהפלגה למושב פקיעין היהודי.

לאחר זמן קצר, כשהייתי בת 6-7, אני, אחותי וכל החברים התנדבנו לעבוד בלול שבמושב: אספנו ביצים, ניקינו ולבסוף מכרנו את התוצרת! זה היה כל כך כיף, אני זוכרת את זה עד עכשיו – שאני וחבריי לאחר שאספנו את הביצים מלול התרנגולות שהיה במושב, ארזנו הכל והבאנו לבתים, זו הייתה חוויה! פעמיים בשבוע היו מעירים אותנו מוקדם לקטיף של דובדבנים ואפרסקים ולחלק את הפירות לכל המושב, מיינו את הפירות לפי גדלים, ואז היו שולחים אותם לחנויות למכירה.

כילדה הכי אהבתי ללכת לחוגים, אני הייתי בחוג ריקודי עם וצילום. ממש ממש אהבתי לרקוד, גם עשינו מופעים במושב. תמיד אחרי בית הספר הלכנו לבית הילדים ששם עשינו שיעורים ובעיקר שיחקנו משחקים כגון: קלאס, חמש אבנים ועוד.

הזוית האישית

מזל ואמה: היה ממש כיף לעבוד יחדיו. למדנו המון על אחת מהשנייה והיה מאוד מהנה.

מילון

פקיעין החדשה
היישוב הוקם בשנת 1955 תחילה כמושב עובדים שיתופי על ידי שתי קבוצות עולים ממרוקו. הוא נקרא על שם היישוב העתיק פקיעין השוכן בקרבתו. במהלך הפרעות שהתחוללו ב-1936 עד 1939 יהודי הכפר פקיעין עקרו להתיישבויות היהודיות החדשות. נשיא המדינה יצחק בן צבי אשר עסק בחקר תולדות ארץ ישראל, שאף לחדש את היישוב היהודי. בעידודו, בשנת 1954 רכשה קק"ל אדמות על גבעה הממוקמת צפונית לכפר פקיעין על מנת להכשירה להתיישבות החדשה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”פעמיים בשבוע היו מעירים אותנו מוקדם לקטיף של דובדבנים ואפרסקים ולחלק לכל המושב“

הקשר הרב דורי