מהעבר ועד היום
רקע
רותי בנימין, נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה. ההורים שלי אברהם (אלבר) ופיבי נולדו במרוקו בעיר מרקש. נולדתי, השישית במשפחה של שמונה ילדים: חמש בנות ושלושה בנים. בבי (שלמה על שם סבי) ז'קלין, רוזה, אנט, מירי (מרינט), אני רותי, מוריס ודדה.
ילדותי
נולדתי בקזבלנקה בשכונת החול (דרב לרמד), לאחר כמה שנים עברנו לרחוב האנגלים ומשם הזיכרונות. הבית שבו גרנו היה בבעלות מינה, אישה חביבה. מהחדרים שבהם גרנו יכולנו לראות את ביתה של מינה. כשיצאתי לרחוב נפגשתי עם חברתי פטריסיה, היחידה שזכורה לי בילדות. שיחקנו ברחוב, רקדנו עם חברות אחרות שפגשנו. זכור לי שפעם אחת הלכנו יחד לקנות ספינג', המוכר השחיל לנו את הספינג' על ענף נצרים. (ספינג' זה בצק עגול עם חור באמצע מטוגן שאכלנו לארוחת בוקר עם דבש או ריבה היום אוכלים ספינג' בעיקר בחנוכה).
אבי היה נהג משאית שהוביל סחורה לנמל בקזבלנקה. אמי הייתה עקרת בית היא גידלה וחינכה אותנו. המצב הכלכלי היה טוב ולא היה חסר לנו כלום. האחים הגדולים שלי הלכו לבית הספר ואני הלכתי לגן, איתי הייתה גם אחותי מירי. אני זוכרת את החצר עם העצים הגדולים, הרחבה המרוצפת עליה רקדנו עם אנשי הצוות לצלילי השיר: "מי פילל מי פילל יבורך עם ישראל". בשכנות לנו גרו סבתא עישה וסבא מסעוד מצד אימא ואיתם הינו בקשר אדוק. גם דודה רגין, אחותה של אמי גרה בשכנות, שלימים עברו לגור בצרפת.
תמונה משפחתית
בגרותי
בבית הספר היסודי למדתי עד כיתה ח'. זכורות לי חוויות נעימות מהתקופה. בבית ספר תיכון למדתי בבית ברל, זהו תיכון חקלאי, למדתי במגמה ביולוגית עם דגש על פרדס ולול. השיעורים העיוניים היו כמו בכל בתי הספר. יצאנו לטיולים רבים הינו כיתה מגובשת ופעילה. רוב החברים בשכונתי למדו בתיכון "מוסינזון" בהוד השרון, לכן נפגשנו פחות. רכשתי חברים חדשים שליוו אותי שניים רבות מיקי, מלכה, אלון, דני, עופר, אורנה ועוד… עדיין הייתי פעילה במועדון השכונתי. בתקופה זו הקשבתי הרבה למוזיקה ישראלית, היו לי מחברות עם כל מילות השירים שאהבתי שירים של אריק איינשטיין, יגאל בשן, אבי טולדנו, שלמה גרוניך, יהודית רביץ ועוד.
הכרות ונישואין
יוסי בן זוגי לחיים מזה 48 שנים, הוא חבר של גיסי חיים (בעלה של אחותי אנט). יצאתי איתם לטיולים ובילוים משותפים ומאז אנחנו יחד. שבעה חודשים אחרי שיצאנו כזוג התחתנו. הייתי בשנה השנייה ללימודים בסמינר שיין, שם למדתי להיות גננת. שכרנו דירה ברחוב אהבה במגדיאל, שם נולדה לורית בכורתנו.
משם עברנו לרחוב מולדת שם נולד רני (אבא של בן). ברחוב החקלאי אליו עברנו אח"כ נולדה הדר. עם שלושה ילדים מקסימים בנינו את ביתינו בגיל עמל (שהיה ביתם של ההורים של יוסי) ובו אנו גרים עד היום.
הנכדים היקרים שלנו בן ומיקה נולדו לרני ואליאן. גאיה ואור נולדו להדר ואבישר. לאחר שפרשתי מעבודתי בגן הילדים הקדשתי את רוב הזמן לנכדים. לקחת בבוקר לגן ולבית הספר. להיות עם הנכדים תרם לי רבות להכיר וללמוד את הנכדים שלי. בימי שישי אנו אוכלים יחד ארוחות ערב ובחגים כשמתאפשר חוגגים יחד. מידי פעם יוצאים לפיקניק וטיולים משותפים.
במהלך החיים עם הנישואין והנכדים, השתמשתי בפתגמים רבים שאמי השתמשה בהם כגון: "חנך את הילד/ה הבכור/ה והוא יחנך את השאר".
המשפחה שלנו
חיי היום יום
אחרי שפרשתי מעבודתי כגננת אני מבלה ונפגשת עם חברות, עוזרת לנכדים להתארגן לבית ספר, אוהבת מאוד לשחק עם נכדי, נפגשת עם המשפחה יותר, קוראת ספרים, מתעמלת, רוקדת ומטפלת בבריאותי.
הזוית האישית
סבתא רותי: במהלך כתיבת סיפור חיי, חוויתי התרגשות רבה להעלות זיכרונות עם בן, נכדי היקר. עלו שאלות על העבר שלי, המשפחה. היה מרתק ומהנה לעשות את הפרויקט ביחד. תודה על ההזדמנות להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי.
הנכד בן: היה לי מאוד כיף להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי ולדעת על עברה של סבתא רותי ולכתוב את סיפורה. תודה על ההשתתפות.
מילון
בית ברלבֵּית בֶּרְל הוא יישוב מוסדי, מרכז חינוכי ורעיוני על שם ברל כצנלסון, השוכן בשרון המרכזי, כ-1.5 ק"מ צפונית לכפר סבא, ליד צופית, ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית דרום השרון.
ציטוטים
” די משלו בוהה מיסבוס- מי שאבד לו, אביו לא ימצא אותו. נאמר במקרים שאי אפשר למצוא משהו גדול בבלגן גדול.“