מאגר סיפורי מורשת

נגה דסה מביאה את תיעוד סיפורו של סבא משה קרייצברג

משה קרייצברג נולד בתאריך 12/2/1952 בעיר רעננה להורים ניצולי שואה.

אמו חיותה ברחה עם אחיו החורג יהושע ממקום מגוריהם בעיר בלץ (כיום מולדובה) לכיוון קזחסטן ליד הים הכספי שם התפרנסה כתופרת לנשות חיילי הצבא הרוסי. אביו של אחיו אבהרם נהרג כחייל בצבא הרוסי באחד הקרבות על נהר הדניפר. אביו של משה שלמה הגיעה לארץ לאחר שאיבד את בנו, אשתו וכל משפחתו בשואה בגטו ולינה והוא ניצל בזכות עבודות הכפייה בהן עסק, ושוחרר על ידי הצבא הרוסי. במסגרת שחרורו קיבל את המסמך הזה:

 מסמך השיחרור 

ילדותו של משה בישראל

לאחר המלחמה הועלו הוריו של משה כל אחד בנפרד לישראל והוגלו משם לקפריסין על ידי המנדט הבריטי. לאחר קום המדינה עלו לארץ ונישאו. מאז התגוררו משה, הוריו ואחיו ברעננה. כל ילדותו התגורר משה בשיכון נווה רמז שברעננה בבית פרטי עם חצר גדולה. שבה גידלו עצי פרי, תרנגולות ותרנגולי הודו. משה היה עוזר בטיפול בתרנגולות ובערב היה רץ עם מקל בידו ומכניס את התרנגולות לכלוב. הוא גם היה אוסף את ביציהן ולעיתים היה לוקח תרנגולת לבית השחיטה שהיה ברעננה. משה היה לוקח כלי מיוחד והולך ברגל לרפת שהייתה בסביבה ובה היה קונה חלב.

בילדותו היה נוהג לשחק עם חברים במשחקים כמו: גולות ותופסת. כשהיה בן שש התחיל ללכת לבית הספר היסודי ממלכתי ב' וכשהיה בן 10 הצטרף לתנועת מחנות העולים. כשגדל למד שנתיים בבית הספר התיכון אוסטרובסקי שברעננה ובכיתה יא' עבר לבית הספר התיכון כצנלסון שבכפר סבא.

כשהיה בצבא שירת בחיל הקשר בעיקר בממסרים באזור הדרום (כולל חצי האי סיני) בממסרים היו מקרים בהם היו חיילים ספורים שנשארו לישון ופעם אחת חגג משה את סדר פסח לבד בממסר וקיבל מנת קרב ארוזה מיוחדת לסדר. לאחר מלחמת יום הכיפורים שוחרר מהצבא והחל ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב, שם פגש את מירי שלימים הפכה להיות אשתו וקיבל את התואר שלו בלימודי משפטים.

כשהתחיל לשרת במילואים שירת הרבה בלבנון ובאחת הפעמים ששירת שם בג'אבל ברוך בעודו מתגלח בברזיה שבחוץ התנהל קרב אווירי מעל ראשו והמטוס המכונה ה"מיג הסורי" הופל. כשהתחיל לעבוד הצטרף למשרד עורכי הדין של אחיו החורג יהושע פלוסקונוס שהיה העורך דין השני ברעננה ועבד איתו עד לפני כארבע שנים כשנפטר. לאחר פטירת אחיו המשיך לנהל את משרד עורכי הדין אשר שוכן ברעננה וכיום עובד עם אמי כבר שנתיים.

המסר שלו כסבא לדור הצעיר הוא: להפסיק להשתעבד לטלפונים הניידים ולמסכים ולהתחיל לקרוא יותר ספרים. כמו כן לזכור את הדיברה "כבד את אביך ואימך" ולזכור לכבד גם את סבא וסבתא.

הזוית האישית

סבא משה: החוויה שלנו הייתה טובה והתקרבנו. אנחנו מאחלים אחד לשני לשמוח ולהצליח.

נגה: נהנתי לשבת עם סבא משה ולשמוע את סיפורי ילדותו.