מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ברחובות ביום 15.3, 1941.

עד גיל 18 גרתי ברחובות ולמדתי בבית התינוקות, בגן הילדים, בית ספר יסודי ובית ספר תיכון ברחובות.

אני יליד הארץ בן יחיד להורי.

חלק גדול מהחברים שהייתי איתם מגן הילדים הם חברים שלי עד היום.

היינו ביחד בתנועת השומר הצעיר, ולאחר התיכון התגייסנו ביחד לצה"ל ושירתנו בנח"ל.

בית הספר היסודי היה בעל מבנה מאורך חד קומתי. היו בו 16 כיתות, 2 כיתות לכל שכבה.

כמו כן, הייתה חצר גדולה עם עצים וגינה.

לבית הספר היה צמוד שטח אדמה בה נהגנו לעבוד בשיעורי חקלאות. בשטח החקלאי הייתה גם כוורת דבורים.

במבנה נפרד הייתה מסעדה, ורוב התלמידים נהגו לאכול בה ארוחת צהריים.

אנו התלמידים עבדנו בתורנות במסעדה: בהכנת האוכל, סידור השולחנות, ושטיפת הכלים.

בבית הספר למדנו מקצועות רבים: כתיב וכתב, חשבון, תנ"ך, מולדת, ספרות, חקלאות, הנדסה, ספורט, היסטוריה ואנגלית, בחלק מהשנים למדנו גם פרקי אבות. אני אהבתי בעיקר חשבון וספורט..

בארוחות עשר אכלנו אוכל שהבאנו מהבית: בעיקר סנדוויצ'ים ופירות. בארוחת הצהריים אכלנו במסעדה. האוכל במסעדה לא היה בשרי. מכיוון שהייתה זאת תקופת הצנע והיה מחסור במזון למשפחות הרי שהארוחה במסעדה הייתה חשובה ביותר.

המשחקים ששיחקנו בבית הספר: גולות, קלאס ,פקקים, מחניים, הקפות, כדור יד, כדורגל, תופסת, מחבואים.

בצמוד לבית העם ברחובות היה מגרש ספורט גדול לכדורגל, כדורסל, ריצה, קפיצה, אתלטיקה קלה ועוד…

גם שם שיחקנו הרבה.

התגייסתי לצה"ל בשנת 1959 בגיל 18. מכיתה ד' ועד י"ב הייתי חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר".

לכן התגייסתי במסגרת גרעין נח"ל לחיל הנח"ל.

בחורף 1959 הגעתי עם הגרעין לקיבוץ יד -מרדכי, למה שקראו אז של"ת מוקדם- שירות זה נעשה עדיין ללא מדים.

עבדנו בקיבוץ בכל ענפי המשק.

לאחר מספר חודשים נסענו לבסיס קליטה ומיון והתחיילנו.לאחר לילה בבסיס הגענו לבסיס הטירונים של הנח"ל במחנה 80 שליד פרדס חנה. הטירונות נמשכה כחצי שנה, ובה הפכו אותנו לחיילים מאומנים.

עם גמר הטירונות נשלחתי לקורס חבלה במחנה שיבטה שבנגב, הקורס נמשך כשישה שבועות.

עם תום הטירונות הגרעין כולו עבר להיאחזות הנח"ל כרם-שלום ששכנה מול העיר רפיח שברצועת עזה. (רצועת עזה הייתה שייכת למצרים).

מחבלים שאז נקראו פדאיון נהגו לחצות את הגבול לתוך ישראל בכדי לבצע גניבות ורציחות.

אני הגעתי לכרם שלום עם גמר קורס החבלה.

בכרם שלום עסקנו בחקלאות מצומצמת: גן ירק, לול תרנגולות וגידול כבשים.

כמו כן עברנו אימונים צבאיים ומסעות.

באחד הימים ביקר אותנו שמעון פרס שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון.עם גמר הטירונות חזרנו לקיבוץ יד-מרדכי כמחלקת נח"ל , הפעם במדים ועם מפקד צבאי. חלק מחברי הגרעין עוד לפני ההיאחזות יצאו לקורס מכי"ם ואחר כך לקורס קצינים. כמחלקת נח"ל עבדנו בכל ענפי המשק ומפעם לפעם יצאנו לסדרות אימונים. באמצע התקופה הזאת נלקחתי לחודש ימים לשרת על הר הצופים. הר הצופים, לאחר גמר מלחמת העצמאות, נותר כמובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן. על פי הסכמי שביתת הנשק עם ירדן מותר היה לישראל להחזיק על ההר אך ורק שוטרים. מכיוון שהיינו חיילים "התחפשנו" לשוטרים. קיבלנו בגדי שוטרים צחצחנו את עצמנו וכך עלינו בשיירה להר. שיירות היו עולות להר פעם בשבועיים בלבד. בשיירות עלו החיילים החדשים וירדו החיילים שגמרו שירות של חודש בהר. החיילים על ההר עסקו בתצפיות בביצורים תחזוקת הנשק וכו'. לאחר השירות בהר הצופים חזרתי לקיבוץ. לאחר זמן מה סיימנו את השירות בקיבוץ ועברנו לאימון מתקדם, הנח"ל המוצנח. כאן עברנו אימונים קשים , קורס צניחה ותרגילים מורכבים שבדרך כלל כללו צניחות. כמו כן עשינו פעילות מבצעית לאורך הגבולות.

עם תום השירות בנח"ל המוצנח השתחררנו מהצבא וחזרנו לקיבוץ הפעם כחברי הקיבוץ.

כחודש לאחר מכן עזבתי את הקיבוץ, התחתנתי ויצאתי ללימודי הנדסה בטכניון בחיפה.

בשירות המילואים, אותו עשיתי עד גיל 48, שירתתי כחבלן בגדוד שריון.

השתתפתי במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים' במלחמת שלום הגליל, ההתשה לאחר מלחמת יום כיפור ועוד… אפשר להגיד "ששירתתי כחייל" גם במלחמת השחרור.

בהיותי בכיתה א' ברחובות הלכתי יום אחד ברחוב השוק כשאני אוחז גביע גלידה בידי. לפתע הופיע מטוס ספיטפייר מצרי שירה ממש לידי. לא הבנתי בדיוק מה קורה, האנשים סביבי התחילו לרוץ וכך גם אני.

הגלידה נפלה לי ואני עצרתי, כל מה שעניין אותי הייתה הגלידה. לאחר שנים כאשר מטוסי אויב ירו לידי, הייתי כבר בעל ניסיון.