מאגר סיפורי מורשת

שמי מייקל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעד את סבתא שלי. לסבתא שלי קורים לובוב נפתלי. היא נולדה בתאריך 13.8.1946 ברוסיה, בעיר מחצ'קלה. שם אבא שלה הוא ניסים ושמה של אמה הוא בלה, גם הם נולדו ברוסיה.

"מחצ'קלה (ברוסית: Махачкала) היא עיר ברוסיה, בירת הרפובליקה של דאגסטן. היא ממוקמת על החוף המערבי של הים הכספי, באזור קווקז שבדרום-מערב המדינה. אוכלוסיית העיר מונה 592,976 תושבים (2017), ביניהם דרגינים, אווארים, רוסים, לזגינים, קומיקים, לאקים ועמים דאגסטניים אחרים. כלכלת העיר מבוססת על תעשיות שונות, בהן תעשיית מכונות, מדרגות נעות, עיבוד מתכות ומיכשור לריתוך חשמלי. ב-14 במאי 1970 נפגעה העיר קשה ברעידת אדמה, אך השתקמה במהירות הודות לסיוע מהממשלה. כיום (2011) רוב אוכלוסיית העיר היא אוכלוסייה מוסלמית. על אף המצב הביטחוני הבלתי יציב בחבל קווקז, גדלה אוכלוסיית העיר בקצב מהיר. הקהילה היהודית בעיר, לעומת זאת, מצטמקת והולכת." (ויקיפדיה)

אבא של סבתא שלי נלחם כל המלחמה (מלחמת העולם השנייה) ונפצע הרבה פעמים, אבל חזר בשלום. אימא של סבתא שלי התחבאה במהלך המלחמה עם ארבעת ילדיה מהנאצים.

סבתא שלי נולדה שנה אחרי השואה. היה מצב קשה מאוד, לא היה אוכל והיא זוכרת שלפעמים כשהיא הגיעה הביתה מבית הספר לא היה מה לאכול. בשנות ילדותה סבתא שלי אהבה לבשל, לנקות את הבית, לעזור לאימא שלה ולעשות כביסה ידנית, כי אלו היו הדברים היחידים שהיא יכלה לעשות.

ברוסיה סבתא שלי עבדה 25 שנים כרופאת שיניים. כשסבתא שלי עלתה לארץ ישראל, בשנת 1991, היא עבדה כעובדת סוציאלית בעירייה. כשנולדתי היא הפסיקה לעבוד וטיפלה בי.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר מקיף טשרניחובסקי בנתניה, בהנחיית המורה המובילה לודמילה לפין.