מאגר סיפורי מורשת

שמי מריאל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי, קלאודיה גרימבלט בייגלמן, יחד אנו מעלות את סיפורה אל מאגר המורשת של התכנית.

קלאודיה נולדה בשנת 1945 בסיביר, רוסיה. לאבא שלה קוראים איציק ולאימא שלה קוראים גיטל. קלאודיה נולדה בזמן מלחמת העולם השנייה ואבא שלה הוא יהודי שברח מהנאצים מפולין. אימא שלה במקור נולדה ברומניה.

בגיל 19 קלאודיה התחתנה עם ראובן (בעלה). נולדו להם שני ילדים: יוסף וגלית. כל חייה עבדה כאחות בית חולים. בשנת 1991 עלתה קלאודיה עם משפחתה לישראל.

אימא שלה ואבא שלה עם כל משפחה ברחו מהנאצים ממולדובה לסיביר שברוסיה ושם נולדה קלאודיה. אחרי שהמלחמה הסתיימה, הם חזרו למולדובה. במקום בו עמד הבית שלהם היה בור גדול. כשסבתא הייתה בת שמונה חודשים אימא שלה נפטרה ממחלה. דודות של סבתא היו אסתר, ריבה ורוזה. הן לקחו את סבתא אליהם וביחד עם ההורים שלהם והם גידלו אותה. הם נתנו לה השכלה וחיתנו אותה.

בשנת 1991, סבתא ביחד עם בעלה, ילדיה והדודות עלו לישראל. הם התמקמו בעיר נתניה. סבתא מקבלת רישיון אחות, גלית בתה גם היא מחליטה ללכת בעקבות אימא ולומדת סיעוד, גלית סיימה תואר ראשון בתחום.

לכל אורך חייה של קלאודיה היא נושאת איתה בלב את המעשה שעשו שתי הדודות שלה. היא לא מפסיקה לזכור את מה שעשו עבורה ולהעריך אותן על כך שלא נטשו אותה והקריבו את חייהן למענה. שתי דודות אלו שלה מעולם לא התחתנו ולא הביאו ילדים משלהם. מטרתן בחיים הייתה לגדל את בתה של אחותן שהלכה לעולמה כל כך מוקדם. קלאודיה לא שוכחת.

הזוית האישית

מריאל הנכדה המתעדת: את הסיפור של חייה של סבתא סיפרה לי בעבר אימא שלי (גלית) שגם היא מלאת הערכה והערצה לדודות של אימא שלה. במשך כל החיים אימא שלי קיבלה את אותן דודות של סבתא בתור הסבתות שלה לכל דבר. הסיפור הזה מראה לי עד כמה שאהבה ולב חם – אין להם גבולות. כשיהיו לי ילדים, גם הם ישמעו את הסיפור הזה, הוא יעבור בין הדורות לכל המשפחה שלי.

סבתא קלאודיה: מאד משמח אותי שהנכדה שלי שואלת על סיפור חיי. וכמה שהיא האהבה את הסיפור שלי וכמה הדודות באמת היו אכפת. כמה מריאל באמת אכפת לה עלי מגיעה אלי כמעט כל יום שישי ומשמחת אותי.