ירידת בני המושבים לנגב
שמי שרה אבידוב נולדתי ב1947 בנהלל.
גדלתי כילדה במושב העובדים נהלל. בשנות ה 50 כשהייתה עלייה גדולה לארץ ישראל, הגיעו אלפי עולים חדשים מכל העולם (צפון אפריקה אירופה ואסיה) ולא היה איפה ליישב אותם. לכן הוחלט להקים ישובים חדשים בנגב, שלא היו מיושבים, ובהם היתה כוונה להושיב את העולים החדשים, ולאפשר להם לעסוק בחקלאות. לעולים לא היה ניסיון בעבודה חקלאית. בן גוריון ראש הממשלה בא לנהלל וקרא לבני נהלל הצעירים, להתנדב לעזוב את המשקים שלהם ואת בתיהם, לרדת לנגב, להדריך את העולים בעבודה חקלאית, ללמד אותם עברית ולשמש מורים לילדים בבתי הספר.
כארבעים משפחות צעירות עזבו את בתיהן ואת משקיהם בנהלל, ועברו לגור במושבי הנגב. כאן עבדו יחד עם העולים החדשים בחקלאות לימדו אותם לחרוש, לזרוע ולקצור. את הנשים לימדו לבשל בכלים ובמכשירים שלא היו רגילות אליהם בארצות המוצא שלהם.
המשפחה שלנו היתה בין המשפחות הצעירות שירדו לעזור לעולים החדשים, ביישוב הנגב, ומשפחתנו גרה בעיר באר שבע. החיים בעיר וביישובים החדשים בנגב היו שונים לגמרי מהחיים במושב נהלל. האנשים מסביב היו שונים, בית הספר חדש ושונה, לא היו שדות, ובעלי חיים מסביב, כמו שהייתי רגילה בנהלל. משפחות אחרות של מתנדבים מנהלל, גרו במושבים קטנים וחדשים ברחבי הנגב, ועזרו לעולים החדשים להתאקלם.
עיקר הקושי שזכור לסבתא היה בפרידה מחבריה בנהלל, וברכישת חברים חדשים. סבתא אהבה מאוד לנסוע לחופשים בנהלל ולהתראות עם החברים הישנים, וגם התכתבה עם החברים מנהלל. זכור לה שבאחת הנסיעות הייתה תאונת דרכים והאוטו התהפך. למזלה היא ואחיה יצאו ללא פגע.
בימים אלו סבתא פנסיונרית ומנהלת את הארכיון במושב נהלל.
הזווית האישית
רנה: היה נעים לי להיפגש אתך, ולמדתי עלייך דברים חדשים ומעניינים. ממש כיף שאת באה כל שבועיים להיות איתי.
שרה: היה לי מאוד נעים להיפגש עם רנה לבד, לספר את סיפור ילדותי, ולהרגיש שהוא מקשיב ולומד דברים חדשים.
מילון
עלייה גדולה בשנות ה 50,העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. הייתה זו עליית פליטים ברובה - ניצולי השואה מאירופה והפליטים היהודים ממדינות ערב. עלייה זו הביאה לגידול עצום באוכלוסיית המדינה. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”בשנות ה 50 הייתה עלייה גדולה לארץ ישראל, באו אלפי עולים חדשים מכל העולם ולא היה איפה ליישב אותם “