מאגר סיפורי מורשת

שמי עידית לקר נולדתי ב1949 במונטריאול שבקנדה.

מונטריאול היא העיר השנייה בגודלה בקנדה, אחרי טורונטו ואחת המטרופולין הגדולות בצפון אמריקה. העיר מונה כ-2 מיליון תושבים ובאזור המטרופולין של מונטריאול מתגוררים כ-4 מיליון תושבים. היא העיר הגדולה בפרובינציית קוויבק, והעיר דוברת הצרפתית השנייה בגודלה בעולם, אחרי פריז. ויקיפדיה

זיכרונות ילדות

בילדותי, חגגנו את חג הפסח אצל הסבתות שלי במונטריאול, ובחו"ל היהודים חוגגים פעמיים את ליל הסדר. מה שהיה הכי כיף זה להיפגש עם כל בני הדודים. לילה אחד עם הצד של אימא שלי, ולילה שני עם הצד של אבא שלי. והיו מנהגים שונים לשני הצדדים .

זיכרון נוסף, כשהייתי בדיוק בגיל של נעמי, יצאנו למחנה קיץ לחודשיים, ולא ראינו את ההורים שלנו במשך כל הזמן הזה. היינו  ביערות בצפון המדינה, והיו שם אגמים ונהרות ,וגרנו בבקתות עץ. היינו בחיק הטבע  כל הזמן, ועשינו הצגה בסיום המחנה. היו לנו כל יום פעילות ספורטיבית, שייט, קטיף אוכמניות בדליים, ומדורה בערב עם שירים וכלי נגינה.

חיי הבוגרים

בזמן לימודיי באוניברסיטה בקיץ, עבדתי בתור דיילת אוויר באייר קנדה, וזו הייתה העבודה הכי טובה בעולם , טיילתי בכל קנדה, אירופה ארה"ב ובאיים הקריביים. אחרי העבודה באייר קנדה, החלטתי לטייל קצת באירופה, ודרך יוון הגעתי לארץ. החלטתי להתנדב בקיבוץ מסילות. למדתי עברית באולפן, ועבדתי בבית ילדים של הקיבוץ, ולאחר מכן ביקשו ממני ללמד אנגלית במוסד. לימדתי ילדים בכיתה י"א והייתי קצת יותר גדולה מהם.

אחרי שהתחתנתי נסעתי לירושלים ללמוד הוראת אנגלית, והיה לי מאד קשה בקליטה בארץ, כי היינו לגמרי לבד בארץ ללא קרובי משפחה. לא הייתה לנו שפה והתגעגענו למשפחה.

בירושלים נולדו לנו שתי בנות, וכשעברנו לחיפה, נולדה לנו עוד בת. בהמשך עברנו לרמת ישי ונולד לנו בן , ומאז אנחנו חיים בעמק ,ואף לימדתי אנגלית בעמק, בנהלל, הרדוף ויפעת .

הזווית האישית

נעמי: למדתי מהתוכנית להכיר את סבתא לעומק, והיה לי ממש כיף לעשות את הפרויקט ביחד איתה .