מאגר סיפורי מורשת

סבא אריק נולד בעיר סופיה בירת בולגריה בחודש מאי שנת 1947.

 

סבא אריק מספר:

 

"נולדתי  בחג השבועות שנת תש"ז, 1947 להורי מטילדה ויעקב. בחודש אוקטובר 1948 החליטו הורי לעלות ארצה. נאלצנו לנסוע ליוון ושם לעלות על אוניה שהפליגה לישראל. ההפלגה נמשכה שלושה שבועות באוניה קטנה וים קשה וסוער. הגענו ארצה בחודש נובמבר 1948. נשלחנו בתחילה לגור במחנה עולים בחדרה שנקרא מעברה וגרנו באוהל בערך כחודש וחצי.

 

לאחר מכן עברנו לגור בישוב בית דגן אשר היה אז כפר ערבי אשר ננטש עם תחילת מלחמת העצמאות בבית דגן גרנו בבית בן חדר אחד עם חצר גדולה ומעין פינה שנקראה מטבח. לא היה חשמל ולא גז. לא היו גם שירותים ומקלחת. השירותים היו בור שנחפר בחצר. סביב הבור הוקם מבנה עשוי פח ועל הבור הותקן מושב מיוחד. מבנה פח נוסף עם רצפת בטון אשר שימש מקלחת. 

היות ולא היה חשמל, לא היה גם מקרר חשמלי. היה ארגז הדומה למקרר של היום וזהו מקרר הקרח. בחלקו העליון היו שמים גוש קרח, ומתחתיו היו שמים את המצרכים והאוכל. בתחתית המקרר היתה מגרה אשר בתוכה נאספו מי הקרח שהפשיר. היה צורך לקנות קרח כל יום או יומיים וכך גם לרוקן את מגרת המים. לא היו כבישים בבית דגן, רק דרכי עפר, ובחורף היו נוצרות שלוליות ענקיות ועמוקות. היינו בונים כל מיני סירות צעצוע משברי עץ ומשיטים אותן בשלוליות. הגג בבית דלף ובזמן הגשם נהגנו לפזר בבית סירים וקערות כדי לאסוף את מי הגשם.

בשנת 1955 בתחילת כיתה ב', עברנו להתגורר ביפו. גרנו בדירת שני חדרים עם סבא וסבתא שלי. הם גרו בחדר אחד, והורי, אחותי ואני גרנו בחדר השני. בשנת 1959 עברנו לבת ים ושם הכרתי את סבתא עידית. היינו שכנים באותו בנין. בשנת 1965 התגייסתי לחיל האוויר ושם שרתתי עד שנת 1973 כאיש צוות אוויר".

בשנת 1969סבא אריק וסבתא עידית התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים: מיכל, עופר ונאוה. למיכל נולדו שלושה ילדים. לעופר נולדו שני ילדים. לנאוה נולדו ארבעה ילדים.

 

 

תשע"ו