מאגר סיפורי מורשת

אני התלמיד: דילן בן שטרית, הלומד בבית הספר: 'התומר', נס ציונה, מתעד את סיפורה של: לילי רוטשטיין.

לילי מספרת על חייה במולדובה

נולדתי בשנת 1938 בעיר קישינב במולדובה, למשפחה בת ארבע נפשות. אנחנו שני אחים, אחי נולד בשנת 1941 ואני הצעירה. אבי ואמי נולדו בקישינב. אבי מת במלחמת העולם השנייה ואמי נפטרה מזקנה בשנת 1990.

העיר בה גדלתי הייתה יפה והיה שם בית כנסת.

אני זוכרת מתקופת בית הספר: שיחקתי במשחקי ספורט כמו כדורגל ותופסת עם חברים. גם בשכונה שיחקנו.

לילי בבית הספר

בית המשפחה, חוויות ילדות הזכורות ביותר

בתחילת מלחמת העולם השנייה גייסו את אבי לצבא, שם הוא מת. הייתי בת שלוש כשהמלחמה החלה ואמי לקחה אותי ואת אחי לעיר קרגנדה בקזחסטן. לאחר המלחמה חזרנו לקישינב ואמי יצאה לעבוד כדי לפרנס אותי ואת אחי. בזמן הזה אני הייתי עצמאית, למדתי ועבדתי בבית, ניקיתי, בישלתי ועוד.  החיים של אמי לא היו פשוטים, היא קיבלה תרומות מארצות הברית בשל אובדן אבי במלחמה.

למדתי בבית הספר במשך 8 שנים ואז יצאתי לעבוד בעקבות קשייה של אמי. בתקופתי היה אפשרי ללכת לבית הספר בשעות הערב כדי לעבוד ביום.

 לילי בת 14

עליתי לארץ ישראל בגיל 52 לעיר חולון. חברים שלי שכרו לי דירה כדי שאוכל להתגורר בה עם בעלי.

לילי בת 24 עם בעלה והבת שלהם

אני אחות במקצועי, אך היו לי בעיות קליטה ולמרות שהמתמטיקה שלי הייתה טובה לא הצלחתי להיות רופאה ולהשלים את לימודיי. לכן עבדתי במגוון עבודות ובסופו של דבר עבדתי בבית חולים וולפסון במשך 11 וחצי שנים בתפקיד עוזרת אחיות.

כשיצאתי לפנסיה רציתי להמשיך לעבוד אז עבדתי כמטפלת באישה נכה. כיום אני מתגוררת בבאר יעקב.

הזוית האישית

דילן: היה מרגש לשמוע את סיפור החיים של לילי.

לילי: נהנתי מאוד לספר לתלמיד דילן על ילדותי במולדובה והעלייה לארץ ישראל.