מאגר סיפורי מורשת

שמי שיר, אני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי, מיכאל שם טוב. מסבא שמעתי סיפורים על ימי ילדותו ונעוריו ויחד תיעדנו את הסיפור.

 סבא מיקי מספר:

נולדתי בתאריך 15.11.1948 גרתי בעיר (מושבה), רחובות, בשכונה בשם שיכון מזרחי. השכונה הייתה ממוקמת בצד המזרחי של המושבה, רחוק מהמרכז ובלב שטחי פרדסים, לכן הפרדס היה גם מגרש המשחקים שלנו. היינו משחקים שם במחבואים, בתופסת ובמשחק לו קראנו "מי מוצא את התפוז הכי גדול?" האטרקציה שם הייתה – הברכה ממש במרכז הפרדס, בבריכה היינו משתכשכים להנאתנו. בימי שני וחמישי היו משקים את הפרדס עם תעלות השקיה שיצאו מהברכה ועברו מעץ לעץ, בימים אלו היינו נמנעים להיכנס למגרש המשחקים שלנו – לפרדס!

כל ימי ילדותי היו בשכונת שיכון המזרחי שברחובות, כפי שספרתי, השכונה הייתה מרוחקת ממרכז העיר, בשכונה שלנו לא היו כבישים ולא היו מגרשי משחקים לילדים, לכן שיחקנו בעיקר בפרדס  ומגרש משחקים לילדים ולכן המגרש משחקים שלנו היה בפרדס שליד הבית שיחקנו מחבואים וטיפסנו על עצים שם

תקופת לימודים בבית הספר היסודי

למדתי בבית ספר עממי, בית הספר היה מאוד מרוחק מהבית שלי. בתקופת ילדותי לא היו עדיין הרבה מכוניות או אוטובסים, אז הלכתי בכל בוקר לבית הספר  ברגל עד לבית הספר ובחזרה.

אני זוכר כמה חברים טובים שלי משנות לימודיי בבית הספר: זוכר את יצחק לוגר, שלום דמרי ושלמה מרנו. היינו חברים טובים ולמדנו יחד בבית הספר היסודי  עד כיתה ח'. בין תחביבי בתקופת ילדותי, ניגנתי בכמה כלי נגינה, לכן הצטרפתי גם לתזמורת של בית ספר. בנוסף, הייתי גם שחקן כדורגל והשתתפתי  בנבחרת של בית ספר.

בנערותי הייתי חבר בלהקה ונהגנו להופיע ולנגן במועדוני נוער. ביתנו בעיר היה סמוך לתחנת מכבי אש. גם למכבי האש הייתה תזמורת, אליה הצטרפתי לתזמורת מכבי האש – הייתי חלק ממנה במתופף של התזמורת.

ברחובות היינו מציינים פעם בשנה יום שנקרא "יום ההדר", שם זה ניתן ליום, על שם פרדסי התפוזים שהיו מסביבינו. "יום ההדר צוין בתהלוכות בעיר, לציון הפרדסים הרבים של רחובות. תזמורת מכבי אש הייתה מלווה את התהלוכה המפוארת בנגינה, ואני כחבר התזמורת זכיתי כמובן לנגן ולהשתתף בתערוכות אלו.

אני עם חברי תזמורת מכבי אש  – התמונה צולמה בשנת 1963

הזוית האישית

סבא מיקי: תוכנית הקשר הרב דורי, הנה פרויקט שמעשיר את הידע ההיסטורי, של התלמידים, נכדינו ונכדותינו.

שיר: תוכנית הקשר הרב דורי, בה שמעתי את סיפורי ילדותו ונערותו של סבי, על החיים אז במושבה, העשירו אותי מאוד. בנוסף, היה לי גם ממש כיף להפגש עם סבא ולהקשיב לו.