מאגר סיפורי מורשת

רחל יאקה נולדה בשנת 1932 בעיראק. כאשר נולדה, הוריה נתנו לה את השם סהלה וכאשר עלתה לארץ שינתה אותו לרחל. הסיבה לכך שהיא שינתה את השם שלה היה משום שהיא לא אהבה את השם שניתן לה בעיראק.

שמה של אמה של רחל היה פירחה, היא נולדה בעיראק ונפטרה בישראל, שמו של אביה של רחל היה חזון וגם הוא נולד ונפטר בעיראק. אביה של רחל נפטר כשהיא הייתה בת ארבע. למשפחה היה מאוד קשה להתמודד ללא האב עם הקשיים הכלכליים ואז האח של האבא (דודה של רחל) לקח את האחריות על המשפחה. זכור לה שהוא טיפל במסירות רבה בה ובארבעת אחיה ודאג לכל מחסורם.

כשרחל הגיעה לגיל שש עלתה לכיתה א' בעיראק. היא מאוד אהבה ללמוד שם וזכורה לה התקופה הזאת כתקופה טובה. בעיראק הייתה הפרדה בין בנים לבנות בבתי הספר. היא למדה בכיתה בבית ספר עממי של בנות ואהבה מאוד את החברות שהיו לה שם. כאשר הגיעה לגיל 15 הוציאו אותה ממסגרת לימודית על מנת להתחתן עם בחור בשם יצחק. אצל היהודים בעיראק היה נהוג שהבנות התחתנו בגיל צעיר, אפילו בגיל 13. את יצחק הכירה בשידוך כי זה מה שהיה נהוג.

רחל ילדה את הילדה הבכורה שלה בגיל 16.5 ולאחר מכן ילדה שלושה בנים. שמה של ילדיה הם: רותי, הרצל, יוני ואמנון. לארץ היא עלתה בשנת 1951 עם בעלה והילדה שלה. הם עברו דרך בגדד עיר הבירה ומשם טסו לישראל. כאשר עלתה לארץ היתה בהריון שני. אחרי הנחיתה העלו את כל העולים שירדו מהמטוס על משאיות והעבירו אותם למעברות. כאשר הגיע רחל עם בעלה ובתה נתנו להם אוהל, מזרנים וכריות מקש.

היא זוכרת שדאגו להם והם קיבלו שלושה ארוחות ביום: בוקר, צהריים וערב והיא חיה כך שבע שנים במעברה. היה קר מאוד בחורף במעברה ומים נכנסו לאוהל. בהתחלה היה להם קשה, התנאים החדשים היו לא פשוטים אבל הם קיבלו הכל בשמחה ואהבה ולא התלוננו על כלום. לאט לאט הם התרגלו לתנאים החדשים ואפילו התחילו לאהוב אותם כי האנשים היו טובים זה לזה ועזרו אחד לשני. שלושת ילדיה נולדו באוהלים. כאשר היו במעברה הם העבירו את זמנם בניקיון האוהלים והסביבה וחלק מהאנשים יצאו עבדו מחוץ למעברה.

אחרי שבע שנים שחלפו במעברה היא עברה לגור בפרדס חנה למשך שנה ולאחר מכן עברו לעתלית לשנה נוספת ומשם עברו לגור בבני ברק בשכונת פרדס כץ, שהייתה כולה עם פרדסים וצריפים. לאט לאט בנו שיכונים, היא ומשפחתה מאוד אהבו להתגורר בעיר הזאת והיא נשארה שם עד היום.

רחל בצעירותה עבדה בגן ילדים

לרחל ויצחק נולדו  נכדים ונינים וכולם גרים בישראל. בית הספר היסודי בו הם למדו נקרא "קוממיות" ומשם עברו לתיכון רמז. כל ילדיה ונכדיה התחתנו מלבד ניניה. כל בני המשפחה נפגשים לעיתים קרובות בשמחות ובחגים.

רחל עם בתה, נכדתה והנינה

רחל בברית של הנין

החלום של רחל עוד כשהייתה קטנה – היא חלמה להגיע לארץ ישראל ולחיות בה. היא חלמה בעיראק על ארץ ישראל ותמיד שמעה סיפורים על יופיה של הארץ. היה לה חלום להגיע לכאן ולהקים משפחה ולחיות איתם בארץ באהבה ובצורה מלוכדת והיא הגשימה אותו.

הזוית האישית

רחל: המסר של רחל לכל אחד הוא שמאוד חשוב שהמשפחה תהיה מלוכדת וכאשר קשה, חשוב לתת כוח זה לזה.

שלו ומתן: את רחל הכרנו במועדון תל גיבורים במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. שמחנו לשמוע על החיים בישראל בתחילת הקמתה. למדנו דרכה את המושג מעברה. מעברות היו אזורים של מגורים זמניים שנועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית.