מאגר סיפורי מורשת

שמי שמעון, נולדתי בתל אביב בשנת 1946. גרתי בשכונת התקווה בבית הורי שהוקם בשנת 1936 לאחר עליית אבי וסבי ממצרים בשנת 1935. בגיל 4-5 הלכתי ללמוד בחדר (במקום גן ילדים). ולמדתי אותיות א'-ב', תפילות וברכות. לאחר מכן למדתי בבית ספר יסודי עמיאל בשנות החמישים.

אני בכיתה א'

בבית חיינו בפשטות והיו דברים בסיסיים: מקרר קרח, פתיליות ופרימוס לבישול. מים חמים לרחצה היו על ידי חימום מים בדוד שהונח על פרימוס בחדר האמבטיה.

החיים בשכונת התקווה בשנות החמישים היו רצופים קשיים מסוגים שונים. כל שנה בחורף היה שיטפון בשכונה שהיה מציף את הבית עד לגובה של כחצי מטר (עד גובה המיטות). באחת הפעמים שהתרחש בו שיטפון משמעותי במיוחד שהוביל לכך שאבי לקח את כל הילדים (אחיי) על הידיים בתוך השיטפון אל קרובי משפחה שגרו בקרבת מקום בקומה שנייה. רק כאשר ירדו המים חזרנו הביתה, וגילינו את ההרס שנגרם מהשיטפון: כל הקירות היו חומים בגובה שהמים הגיעו אליו.

בכוחות משותפים ניקינו את הבית מהבוץ, חלק מהספרים נרטבו ושמנו אותם בשמש לייבוש, אולם נשארו דפים חומים בספרים כתוצאה מהשיטפון. בשלב מאוחר יותר כאשר הגיעו מכשירי החשמל ומשפחתי הצליחה לרכוש אותם, אבי קנה מקרר, לאחר מכן מכונת כביסה, ומכונת תפירה ידנית. בהמשך הוכנס דוד שמש. כאשר התחילו להשתמש בגז אבי קנה כיריים גז לבישול והחיים נהיו קלים יותר למשפחתי.

הזוית האישית

סבא שמעון: אני שמח שהגעתי לכאן וזכיתי לבלות זמן איכות עם נכדי.

הנכד אלעד: התרשמתי מסיפוריו של סבא ואני שמח על ההזדמנות לשמוע אותם ממקור ראשון.