מאגר סיפורי מורשת

שמי עדנה מויאל ואני סבתא של חני מויאל.

נולדתי בשנת 1958 בישראל בעיר עפולה להוריי משפחת בצלאל.

בילדותי גדלתי במושב אביטל, ששוכן בעמק יזרעאל וממוקם בקרבת הר הגלבוע, במרחק של כ-10 ק"מ מדרום עפולה.

 סבתא עדנה בצעירותה

החיים במושב אביטל

כשהייתי ילדה קטנה החיים במושב היו מעניינים ומלאי חוויות. היו לנו פרות ותרנגולות במושב. אימא שלי הייתה חולבת את הפרות עם הידיים. הייתי אז אמנם, ילדה קטנה, אבל עזרתי לה הרבה. למשל, לקחתי את החלב למחלבה מידי יום, וכשהייתי קצת יותר גדולה הייתי לוקחת את החלב עם הטרקטור. חוץ מאשר ביום השבת, שאז היינו לוקחים את החלב באופניים עם שלושה גלגלים, כי היה אסור להניע את הטרקטור. בכל שבת הייתי לוקחת את החלב שלי ושל אחי והיינו הולכים יחד בכיף למחלבה, שואבים את החלב וחוזרים הביתה.

בנוסף לכך היה לנו גם תרנגולות, שהיינו מאכלים אותם בתערובת וכשהתרנגולות גדלו היה צריך לשווק אותם. אז הביאו לנו הרבה כלובים. בלילה כשהתרנגולות היו ישנות והיה חושך, היינו נכנסים בשקט בשקט אני והמשפחה שלי, והיינו תופסים אותם ומכניסים אותם לכלובים, כדי שישווקו אותם לכל מיני מקומות.

הסתפקות במועט

לקראת כל חג, ההורים שלי, היו קונים לנו בגדים חדשים ונעליים חדשות. בדרך כלל זה היה לפני חג הפסח וראש השנה. במהלך ימות השנה לא קנו לנו בכלל כלום. לא בגדים ולא נעליים. היו גם תקופות, שאפילו היו קונים לנו בשוק נעליים יד שנייה, כי המצב לא היה טוב מבחינה כלכלית, וההורים שלי לא יכלו לאפשר לעצמם לקנות לנו חדש, אז רק בחגים קיבלנו בגדים חדשים.

הזוית האישית

חני מויאל: סבתא יקרה הסיפורים שלך היו ממש מעניינים ומסקרנים. שמחתי לשמוע על חוויות שלך מהילדות ועל החיים שלך כילדה. מהסיפור שלך לקחתי את הכוח להסתפק במועט, להעריך ולהודות לה' על כל מה שיש לי. אני מאחלת לך בריאות, אושר ושמחה והמון נחת מהילדים והנכדים שלך.

אוהבת חני!