מאגר סיפורי מורשת

שמי שירה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי, מירה ינוביץ', ומנציחה את סיפורה במאגר המורשת של התכנית.

שמה של סבתי, כאמור, הוא מירה ינוביץ', שם נעוריה הוא לאור. הוא נולדה בבוקרשט, רומניה, בשנת 1955. סבתא עלתה לישראל בשנת 1965. היא נשואה, יש לה שני ילדים וחמישה נכדים. בצבא שירתה בחיל האוויר ביחידת לוחמה אלקטרונית, לא השתתפה במלחמות ישראל. סבתא השלימה שני תארים באוניברסיטה, במקצועה היא יועצת חינוכית ומדריכת הורים.

בוקרשט היא עיר הבירה של רומניה ששוכנת בדרום רומניה ומונה כשני מיליון תושבים. השפה המדוברת היא רומנית שמבוססת על השפה הלטינית, ודומה לשפות ספרדית ואיטלקית. הלבוש אופייני לרומניה הוא חולצה רקומה שלרוב נלבשת בחגים לאומיים ואירועים. המאכלים האופייניים הם: סהרונים ממולאים ברחת לוקום, עלי כרוב ממולאים בבשר ואורז, ממליגה עשויה מקמח תירס חלב וביצים צ'ורבה, מרק עשיר עשוי מירקות ושעועית. היחסים בין ישראל לרומניה הם טובים וחמים, ישנם שיתופי פעולה בין שתי המדינות בתחום העיסקי והצבאי.

סבא נולד בכפר קטן באוקראינה, באוקראינה דיברו הונגרית. הלבוש האופייני הוא חולצה רקומה עם פרחים, המאכלים האופייניים הם לנגוש, מרק גולש וקרפ. היחסים בין ישראל לאוקראינה טובים ואנו ביחסי שלום.

לסבתי קוראים מרים על שם סבתא שלה. שמות הוריה: דורינה ולודביק, יש לה אחות בשם מורלה. מקצועו של אביה היה פרוון ואמה הייתה רקדנית בלט. הבית שהיא גדלה בו מנה שבעה חדרי שינה והמטבח היה בקומה הראשונה. שכונת מגוריה של סבתא היתה במרכז בוקרשט, בשכונה יהודית. בקרבת הבית היה בית כנסת גדול שקיים עד היום בשכונה. היהודים היו נפגשים בבית כנסת בקרבת השכונה. השכנים וההורים לבשו בגדים רגילים, כמו שאר התושבים. ביום יום אכלו מאכלים של אוכל מקומי רומני ואוכל יהודי מסורתי. הקניות נערכו בחנות מקומית וחלק מהמצרכים היו מוצרי חלב וביצים.

להלן מתכון משפחתי אהוב  – לביבות גבינה:

אופן הכנה:

1.     שתי כפות סוכר

2.     תמצית וניל

3.     4 כפות קמח, 2 כפות סולת, 5 גרם אבקת אפיה – מערבבים

4.     מניחים בצד לחצי שעה, מטגנים בשמן קנולה חם.

5.     מוצאים מהטיגון ומגישים עם תוספת ריבה ושמן.

סיפורו של חפץ העובר במשפחה

החפץ שעובר במשפחה, החשוב לסבתא שלי, הוא תמונה של סבא וסבתא של סבתא שלי. סבא רבא משה נולד באוסטריה וסבתא רבתא רוזה נולדה בלבוב שבפולניה. הם ברחו לבוקרשט אחרי מלחמת העולם הראשונה נפגשו והתחתנו. התמונה צולמה ביום החתונה של בנם הצעיר (אבא שלי), היא צולמה על ידי צלם מקצועי והיא קיימת למעלה מ- 120 שנה. החתונה התקיימה בבית הסבים על ידי הרב הראשי של קהילת היהודים בבוקרשט. ביום החתונה נתרמו כספים לקניית קרקעות בפלסטינה (ארץ ישראל).

הזוית האישית

שירה הנכדה המתעדת: מימי שלי, למדתי ממך דברים רבים לפני שהכרתי אותך, היה לי כיף לעשות איתך את התכנית, למדתי גם על המשפחה מהצד של סבא ועל החיים שהיו לך כשהיית בגילי. אני שמחה שאת סבתא שלי.

סבתא מירה: שמחתי על ההזדמנות שניתנה לי לספר לנכדתי על עצמי ועל משפחתי. זו הייתה חוויה מעשירה ומהנה ששתינו מאוד נהנינו ממנה. אני מאחלת לשירה האהובה לבנות משפחה חמה ואוהבת משל עצמה, שתמשיך את שושלת משפחה ינוביץ לדורי דורות.