מאגר סיפורי מורשת

שמי אוריאלה סלם, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. במסגרת התכנית אני מתעדת את סבתי, יאנטפו סלם.

סבתי נולדה באתיופיה בעיר גונדר וגם הוריה נולדו באתיופיה, סבתי היא האחות הקטנה מבין כל האחים. הוריה של סבתי הם: אברהם: סבא רבא רבא שלי, מלקו: סבא רבא שלי, אברש: סבתא רבתא שלי, סמעון: סבא רבא רבא שלי. (לאברש סבתא רבתא שלי הייתה גם אחות תאומה).

ילדותה של סבתי (מזכרונה) הייתה ילדות טובה וחמה ומולמדת. אבא של היה ידוע במעשים הטובים שלו והוא היה "מפורסם" בכך. משפחתה של אמי עלתה לארץ בשנת 1991 ומשפחתו של אבי עלו בשהת 1990.

אבי למד בפנימייה וגם חלק מאחיו, לפנימייה קראו "פנימיית חופים". אבל היו חלק מהאחים שלמדו בביה"ס רש"י וכד'. אימא שלי עלתה בגיל שמונה ואבי עלה בגיל שלוש-עשרה.

באתיופיה אבי למד עד כיתה ד', זו הייתה כיתה מעורבת בין נוצרים ליהודים. בארץ בתור עולה חדש זה היה יחסית בסדר, כי היו הרבה עולים חדשים איתו. לאחר מכן הוא עלה לסוג של פנימייה של בוגרים (כמו תיכון). כשאבי סיים את ה"תיכון" הוא דחה את הצבא והלך ללמוד באוניברסיטה במסלול עתודה ואחר כך התגייס.

סבא שלי היה בצבא אבל בצבא אתיופיה, שם היו מכריחים אנשים להתגייס בגיל שמונה-עשרה. בשנת 1984 סבי היה בכלא כי השלטונות באתיופיה היו תופסים אנשים שהיו באים מסודן לארץ ישראל ומי שנשארו הם היו תופסים ושמים בכלא.

חפץ שעובר מדור לדור

לסבתי יש קופסא עגולה וקטנה כזאת שהכינה באתיופיה בצבעים ירוק אדום ומין לבן צהוב.. לסבא שלי היה מקל מאתיופיה שהיה הולך איתו כל יום ובשישי-שבת לבית הכנסת בכדי להישען עליו בתפילות.

כיום

סבתא שלי יצאה לפנסיה. אחד מתחביביה זה ללכת עם עוד כמה אנשים מבוגרים לגינת ירק ושם הם מגדלים ירקות ופירות ולבסוף כאשר הפירות והירקות בשלים הם לוקחים אותם הביתה.

המסר של סבתא שלי לדור הצעיר הוא להתנהג טוב וללמוד טוב, לכבד אנשים ולעשות נחת לכולם.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בחטיבת הביניים ריגלר, נתניה, התשפ"ב 2022, בהנחיית המורה המובילה חגית שפירא.