מאגר סיפורי מורשת

שמי הדר, אני וסבי משתתפים השנה יחד בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אנו מעלים אל מאגר המורשת של התכנית את סיפור עלייתו של סבא מפקיסטן.

פקיסטן היא מדינה ענקית, גדולה הרבה יותר מישראל. היא הייתה בעבר חלק מאפגניסטן והודו ונשלטה בידי הבריטים. בשנת 1947 הוכרזה פקיסטן כמדינה עצמאית. התושבים שם ברובם מוסלמים, אבל הייתה גם אוכלוסייה יהודית קטנה בעבר אשר עלתה לארץ אחרי הקמת פקיסטן.

סבא שלי לא יודע אם הוא נולד בשנת 1951 או 1952, כי תאריך הלידה שלו השתנה כשעלו לארץ. שמות הוריו של סבי היו חיים דניאלס ואסתר דניאלס ז"ל. בפקיסטן אביו של סבא שלי עבד בחברת מטוסים שנקראת B.O.A.C ואמו עבדה כמורה ומנהלת בית ספר.

סבא מספר: "נולדתי בפקיסטן ואבי שירת בצבא הבריטי. גדלתי בפקיסטן ולמדתי בבית ספר אנגלי עד גיל 13. בפקיסטן הייתי משחק כדורגל, הוקי ובעפיפונים. הייתה לי ילדות מאד כיפית. יום אחד ההורים אספו את כולנו – אותי ואת האחים והאחיות שלי. ארזנו מזוודות ולא אמרו לנו לאן הולכים. התחלנו מסע להודו ומהודו לפרס ומפרס לבסוף הגענו לישראל. המסע לארץ היה קשה מאוד, היה אסור להגיד שאנחנו עוזבים לישראל. הייתי בן 13.

בישראל גרנו בדירות של עולים חדשים בלוד. היה קשה להסתגל, לא ידענו את השפה, לא הכרנו את המנהגים. לאחר מכן גרנו בקיבוץ בדרום בקיבוץ גלום.

השתתפתי במלחמת ההתשה ולאחר מכן במלחמת הכיפורים, במלחמות בלבנון בשלום הגליל, ואז הייתי במילואים בעזה. וראיינו אותי. עבדתי בתעשייה האווירית אשדוד דלתא, עשיתי ניסוים על חלקים של מטוסים. את סבתא הכרתי בצבא.

בגיל 67 יצאתי לפנסיה. עכשיו יש לי דירת נופש בעכו."

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר יזמ"ה – קציר מ"מ במודיעין-מכבים-רעות, התשפ"ב 2022, בהנחיית המורה המובילה גיתית אלנבוגן-אורן.