מאגר סיפורי מורשת

סבא היקר נפטר בכ"ז טבת תשפ"ג אני לא הספקתי לראיין אותו (לצערי) אבל בן הדוד שלי הספיק לראיין אותו. אני שמחה שזכיתי להיות עם סבא שלי 12 שנה. סבא שלי היה אדם מלא באהבה לכולם והיה מכבד כל אדם.

סבא שלי עלה לארץ בגיל 6. הוא עלה מארץ תימן לארץ ישראל. סבא שלי ומשפחתו חלמו כל החיים לעלות לארץ. ברגע שהם שמעו על הקמת מדינת ישראל הם החליטו לעלות לארץ, למרות הקשיים שהיו כרוכים בכך. הם יצאו לדרך על גמלים וחמורים, אך אחרי הליכה ממושכת של כמה שבועות אמרו להם שהדרך סגורה ועליהם לחזור אל תימן.

הם לא התייאשו וחיכו לאפשרות עלייה נוספת. לאחר חצי שנה של המתנה הם יצאו שוב לדרך לכיוון העיר עדן, שם חיכו להם נציגים מהסוכנות. הם המתינו שם בערך ארבעה חודשים בתנאים קשים, הם ישנו באוהלים. הביאו להם אוכל בצמצום ומים בחביות עד שהודיעו להם שעולים למטוסים שייקחו אותם לארץ. סבא עלה בעלייה שנקראת "מרבד הקסמים".

לאחר שהם הגיעו לארץ, מיקמו אותם במעברה. הם חיו באוהל משותף יחד עם עוד עשר משפחות, בקור ובחום, ועדיין המשיכו לשמוח על הזכות הגדולה שלהם שהצליחו להגיע לארץ ישראל.

סבא סיפר שבאותה תקופה נעלמו לו שתי אחיו – חממה בת 2 ומזל בת שלושה חודשים (עד היום לא מצאו אותן). סבא עלה עם חממה מתימן, הוא סיפר שבמשך כל הדרך לעדן שמ אותם על הגמל יחד והוא היה מרגיע אותה ודואג לה.

לאחר תקופה ממושכת במהלכה חיו במעברה, הגיע אחד הדודים ואמר להם שבן גוריון נתן לו שכונה שנקראת אבו ריזיק, שם כל המשפחה יכולה להתגורר- זאת היתה שכונה של ערבים שברחו מביתם במהלך מלחמת העצמאות ובן גוריון אישר להם ליישב אותה. הם שמחו מאוד ועברו להתגורר שם. כיום השכונה הזאת נקראת 'כפר אריה', היא נמצאת בראשון לציון, שם סבא גדל בילדותו.

למידע נוסף על סבי ז"ל: 

הזוית האישית

מעין הנכדה המתעדת: הייתי רוצה להגיד לסבא שלי תודה שעליתם לארץ ישראל ושאני כאן בארץ בזכותו ובזכות סבתא שלי.