העלייה ממרוקו של סבא אלי בן דוד
שמי אריאל, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סיפור העלייה של סבי אלישע (אלי) בן דוד.
ממרוקו לישראל – סיפור העלייה של סבא אלי
סבי אלי נולד בשנת 1944, בעיר קזבלנקה שבמרוקו. כשהיה בן חמש, חלו הוריו במחלת השחפת והיו מאושפזים זמן רב בבית החולים, רק אביו שרד את המחלה ושב הביתה. אביו לא יכל לטפל בו ושלח אותו ואת אחיו הגדול מוריס לפנימיה. בזמן שהותו בפנימייה, היה אביו מבקר אותו ואת אחיו פעם בשבוע וכל סוף שבוע לקח אותם לטיולים.
כשאחיו הגדול הגיע למצוות, הנהלת הפנימייה הציעה לו לעלות לארץ ישראל במסגרת תוכנית שנקראה "עליית הנוער". אחיו מוריס לא הסכים לעלות לישראל ללא אחיו הצעיר, אביהם שמע על ההצעה והחליט לעזוב גם הוא את מרוקו ולעלות יחד עם בניו לישראל. יחד איתם עלו גם אישתו השנייה ואחותם הקטנה זהבה.
המשפחה של סבי לא יכלה להפליג ישירות לארץ ישראל כי בארץ התחוללה "מלחמת סיני", לכן הפליגו קודם לצרפת וחיו שם חצי שנה. החיים בצרפת היו קשים מאוד מכיוון שלא הייתה להם פרנסה, לכן הם גרו בדירה שכורה מטעם הסוכנות היהודית.
לאחר כחצי שנה בצרפת הם הפליגו באונייה ישראלית לישראל. הדרך באונייה הייתה מאוד קשה, מזג האוויר היה קר מאוד והאונייה זזה מצד לצד. אשתו השנייה של אביו, אליס הייתה בהריון, היא הרגישה מאוד לא טוב ושכבה בתא שלהם בבטן האונייה ולא עלתה לאכול בארוחות שהוגשו, צוות האונייה לא הסכים להוריד אוכל לתא שלה.
סבי שהיה רק בן 10, לא היה יכול לסבול את המצב והוא מיוזמתו חיפש את קפטן האונייה וביקש ממנו להוריד לה פירות. קפטן האונייה מאוד אהב את גישתו המנומסת ושלח את אחד מהעובדים להביא לה פירות. אליס מאוד שמחה והודתה לסבי על האומץ לעמוד מול הקפטן, סבא שלי מאוד שמח והיה נרגש שיכל לעזור לה.
כאשר הם הגיעו לישראל הם התגוררו בצפת. החיים שם היו קשים לסבא רבא שלי, היה קשה למצוא עבודה ובנוסף מזג האוויר היה קר מאוד ולכן הם עברו לקריית שמונה, סבי ואחיו עברו לקיבוץ גניגר. בנות דודות של סבי באו לבקר אותם בקיבוץ והביאו חברה ששמה היה גליה. גליה מצאה חן בעיני סבי, הם שוחחו ונפגשו ולימים הם הפכו להיות זוג.
סבא שלי נאלץ לעזוב את עבודתו ב"צי הסוחר" כי העבודה דרשה הרבה ימים של הפלגות מחוץ לבית והוא רצה להקים משפחה. הם תכננו להתחתן אבל נאלצו לדחות את החתונה שלהם בחצי שנה בעקבות מלחמת יום הכיפורים. לאחר סיום המלחמה התקיימה החתונה בבית הכנסת, הרבה מהמוזמנים הגיעו לבושים במדים בעקבות המלחמה.
היום סבי אלי וסבתי גליה חיים בחולון, להם חמישה ילדים שאימא שלי היא אחת מהם. אני, האחים שלי ובני דודיי אוהבים לבקר אותם מאוד ולשמוע סיפורי ילדות שלהם.
הזוית האישית
אריאל הנכדה המתעדת: היה לי כיף לשמוע את הסיפור של סבא אלי, אני שמחה שתיעדנו אותו במאגר המורשת.
סבא אלי: היה לי מהנה לספר לנכדתי אריאל את סיפור העלייה שלי, שמחתי להשתתף בתכנית.
מילון
גניגרגִּנֵּיגָר הוא קיבוץ השוכן בצפון עמק יזרעאל, לידו הוקמה העיר מגדל העמק, בתחום מועצה אזורית עמק יזרעאל. הקיבוץ הוקם בשנת 1922, שנה בה הועברו אדמותיו רשמית על שם הקק"ל (הכשרת האדמות החלה כבר בשנת 1916). מייסדיו היו יוצאי רוסיה ופולין, אנשי העלייה השלישית שרצו להקים את דגניה ג'. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”בנות דודות של סבי באו לבקר אותם בקיבוץ והביאו חברה ששמה היה גליה, גליה מצאה חן בעיני סבי“