מאגר סיפורי מורשת

שמי אבישי נחמיה, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ובחרתי לתעד את סיפורו של סבי, בן גוריון נחמיה.

סבא בן גוריון מספר לאבישי

נולדתי בהודו בעיר שקוראים לה פרור נולדתי בתאריך כ' באב בשנת 1952.

הבית שלי היה בצבע כחול ירוק הבית והיה ממוקם על שפת הים ודיברנו בבית בשפה הודית. בחגים היו מאכלים מיוחדים בכל חג יש מאכל מיוחד בכל חג יש כובע אותו שמים על הראש.

עליתי לישראל עם משפחתי בגיל שנתיים וחצי. נסענו ברכבת שלושה ימים מפרור לבומבי. אחר כך עלינו למטוס מהודו עד אירן ובמטוס אל על טסנו לישראל והגענו לנמל התעופה לוד. שלחו אותנו למחנה מעפילים בחיפה שער עלייה, אחרי שלושה חודשים עברנו לכפר יובל שם גרנו עד שנת 1950.

בתחילת 1960 עברנו למושב אביעזר ושם אנחנו גרים עד היום. " אביעזר הוא מושב ישראלי בחבל עדולם, הממוקם כ-9 ק"מ מדרום מערב לבית שמש, שוכן בשיפולי הרי יהודה וצופה אל נוף עמק האלה ממערב והרי גוש עציון ממזרח. המושב משתייך לארגון הפועל המזרחי אך כיום אוכלוסייתו מעורבת והטרוגנית. (ויקיפדיה)

להורים שלי קוראים רחל ויוחנן. אבא שלי נפטר בגיל 80 ואימא שלי נפטרה בגיל 86.

למדתי בבית הספר "האלה" ברוגלית, החברים שלי היו יעקב, מרדכי, נחמיה. היה לנו טיול מבית ספר לאילת עצרנו בדרך בעין גדי והלכנו למצפה רמון.

את אשתי רחל ז"ל, הכרתי באמצעות זוג חברים  משותפים שלנו שעשו את ההיכרות ביננו. כבר אחרי חודש התארסנו והתחתנו באולם החתונות היכל דוד בירושלים. אני זוכר, שקיבלנו אחרי החתונה מלא מתנות: סירים, צלחות ולי הביאו שרשראות ובלנדר. (אז לא היה נהוג להביא המחאות כסף).

אני ביום חתונתי עם רחל ז"ל

הספורט האהוב עלי היה כדורגל. שיחקתי בילדותי כדורגל ואף הייתי השוער בקבוצה שלי. היום גם הנכד שלי אבישי, אוהב כדורגל וגם הוא בתפקיד השוער בקבוצתו.

המקצועות שאהבתי ללמוד: חשבון, אנגלית ועברית

הזוית האישית

סבא בן גוריון: המסר שלי לדור הצעיר להשקיע יותר זמן בלימודים ופחות זמן במדיה.

אבישי נחמיה: אהבתי לשמוע את הסיפורים של סבא שלי.