מאגר סיפורי מורשת

סבא דניאל חיטה נולד בארגנטינה ב1949 וגדל בבואנוס איירס בארגנטינה, בן שלישי למשפחה יהודייה.

הסבים והסבתות שלו היגרו לארגנטינה, בתחילת המאה הקודמת מרוסיה הרחוקה, בשל גלי האנטישמיות שהיו שם.

בתור נער, סבא דניאל היה שותף בתנועת נוער יהודית והיה לו חשוב לגדול כיהודי.

סבא דניאל התחתן עם סבתא ברטה, בבית כנסת יהודי ונולדו להם שלוש בנות, אחת מהן היא אמא שלי.

בבית סבא הקפידו על חינוך יהודי וקשר למורשת. הבנות למדו בבית ספר יהודי, ולמדו את המסורת. כשהמשפחה גדלה, סבא הרגיש שארגנטינה, היא לא הבית האמתי שלו ולא המקום המתאים לגדל משפחה יהודית, כמו המשפחה שלו. הוא רצה לממש את החלום הציוני ולעלות לארץ ישראל. סבתא ברטה בתחילה לא כל כך רצתה, כי היא פחדה לעזוב את אמא שלה, ופחדה מהמעבר למקום רחוק ושונה.

בסוף, סבא שכנע את סבתא והם החליטו יחד לדבר עם הבנות ולעלות לארץ ישראל. ואכן כך היה.

במרץ 1989 הגיעה משפחת חיטה, סבא, סבתא, אמא שלי, הדודות שלי והכלבה ג'קי לנצרת עילית.

סבא התכונן שנה שלמה לקראת העלייה לארץ, למד עברית, ולמד את המקצוע שלו, כדי שיוכל למצוא עבודה. כשעלו לארץ סבא וסבתא הלכו לאולפן והבנות עזרו להם בשיעורי בית. הם התגוררו בבניין שכל המשפחות היו עולים חדשים.

לקח שלושה חודשים עד שהרהיטים שלהם הגיעו באוניה, וסבא מספר שזו הייתה חוויה טובה, לחיות עם מעט מאוד דברים בבית. היו להם רק חמישה כסאות, חמש כוסות, וחמש צלחות. חמישה פריטים מכל דבר, וכל פעם שנפגשו עם השכנים היו צריכים להשאיל כיסא, כוס וצלחת, והייתה טיילת בבניין עם כל הציוד. סבתא הייתה מכינה אגרטלים מבקבוקי פלסטיק, כדי לשמור על אווירה טובה בבית בימי שישי עם פרחים. בהתחלה סבתא הייתה לוקחת את אמא שלי לקניות, כדי שאמא שלי תתרגם לה, כי אמא שלי ידעה עברית. אני מבין היום שבהתחלה התפקידים התהפכו בבית סבא, אבל זה עזר להם להיות משפחה מלוכדת. סבא מסכם היום את החוויה כחוויה טובה מאוד, היו רגעים קשים, אבל הוא זוכר בעיקר את הרגעים הטובים, ושמח שהם גרים בארץ ישראל

הזווית האישית

יהונתן: למדתי על החיים השונים שהיו לסבא שלי בחוץ לארץ, ועל סיפור העלייה שלו.

סבא דניאל: למדתי שכיף לשתף את הנכד שלי בחיי בעבר, והוא הראה התעניינות רבה. כמו כן למדתי על תחומי העניין שלו, תחביבים וחברים. הייתה לי חוויה חיובית, והזדמנות לזמן איכות עם נכדי.