העלייה לאונייה
פחדתי שאפול ,כי לא ידעתי לשחות.
אני, מרים מימרן למשפחת כהן, נולדתי במרוקו בשנת 1948.
שלבי העלייה לישראל
בשנת 1956 עליתי עם המשפחה ממרוקו: מהעיר אוג'דה הועברנו עם עולים נוספים לתקופה של חודש למרכז-קליטה בקזבלנקה, אחר-כך לקחו אותנו לעיר מרסיי שבצרפת לחודש נוסף במרכז-קליטה. משם העלו אותנו לאונייה לכיוון ארץ-ישראל.
עיר-הנמל מרסיי (צרפת)
הסערה באונייה
העלייה לאונייה הייתה מפחידה מאוד כי הייתי קטנה מאוד: היה מרווח גדול בין המדרגות, כך שראיתי מתחתיי את הים, ולכן זה הפחיד אותי שאני אפול ,כי לא ידעתי לשחות.
עלינו לאונייה כל המשפחה, כשאימי הייתה עם תינוק על הידיים. הכניסו אותנו לחדרים, והיו אנשים שמקיאים ולא מרגישים טוב.
אחרי כמה ימים האונייה נכנסה לסערה, ופתאום ראינו שהביאו לאנשים אפודות-הצלה.
בחדר-האוכל כל השולחנות והכלים התהפכו ונשברו, אנשים צעקו, וחלק התפללו שנעבור את הסערה בשלום. אימא שלי לא רצתה לצאת מהחדר עם התינוק, וכולנו יצאנו למרפסת האונייה וראינו את סירות-ההצלה, וזה עוד יותר הלחיץ את האנשים שראו שהורידו את הסירות.
למזלנו, אחרי כמה שעות האונייה התחילה להתייצב, והייתה שמחה גדולה שעברנו את הסערה בשלום
ולכן אני פה לספר את הסיפור…
סיפורה של מרים מימרן תועד על ידי הנכדה לילך דיין במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס " תל"י רמת מוריה " בירושלים, בשנת הלימודים תשע"ג (2012-3), בהובלתה של הגב' שרה פרזון.
עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות
מילון
אוג'דהיהודים רבים ממרוקו היו מעוניינים לעלות למדינה החדשה, והעיר אוג'דה הייתה מוקד מעבר ממרוקו לאלג'יריה ומשם לישראל עבור מאות יהודים
מחנה מעבר מארסיי
נמצא בדרום צרפת, וזכה לכינוי "מחנה היהודים". אלפי היהודים עברו בו בין השנים 1944 1965 בדרך מארצות מוצאם ובו המתינו עד לעלייתם לישראל. בהתחלה, בעיקר עולים מאירופה ואחרי הקמת המדינה, גם עולים מצפון אפריקה
ציטוטים
”הייתה שמחה גדולה שעברנו את הסערה בשלום- ולכן אני פה לספר את הסיפור...“