מאגר סיפורי מורשת

סבתא סילביה נולדה בבית חולים הדסה שבתל אביב ביום בו הוכרזה מדינת ישראל. היא נקראה על שם סבתא שלה (אימא של אבא) להוריה קראו אנה וישעיהו. אביה היה נגר ואמה היתה עקרת בית. אביה של סבתי עלה מיוון בשנת 1936 ואמה של סבתי ניצולת שואה ועלתה ארצה בשנת 1948.

סבתא סילביה גרה ברמת גן בבניין בן שלוש קומות ללא מעלית. לדירה היו שלושה חדרי שינה ובחדר אחד גרו כל שלושת האחיות, ההורים ישנו בסלון במיטה נפתחת, היה מטבחון ומרפסת.

חיי היום יום

אחר הצהריים כל דיירי הבניין והשכנים היו מתאספים בחצר מרכזית ובה הילדים היו משחקים מחבואים, תוספת חמש אבנים מחניים ועוד. כשרצו לדבר עם השכנים לעיתים היו מדברים ממרפסת למרפסת.

המאכלים שהיו אוכלים בביתה של סבתה היו: מקרונים, בשר, ירק ששמו חורקה (כמו חובזה). וגם מאכלים יוונים כמו עלי גפן ממולאים, חצילים ממולאים. את המצרכים להכנת המזון היו קונים במכולת השכונתית או בדרום תל אביב בחנויות של "היוונים": גבינות, זיתים, דגים מלוחים ועוד.

את המפגשים המשפחתיים המסיבות והחגיגות היו מקיימים בעמק יזרעאל, שם גרו סבא וסבתא של סבתא והיו גם בני הדודים.

חוויות ילדות של סבתא

סבתא היתה שומרת על אחותה הקטנה, ליאורה, כך היא עזרה לאימא שלה. כשהיה לה זמן היא ירדה למטה לחצר ומשחקת עם החברים. סבתא למדה מכיתה א' עד ב' ביסודי, היא למדה מקצועות כמו חשבון, אנגלית, גיאוגרפיה, היסטוריה, תורה… היא למדה אצל הנזירות ביפו שם גם למדה צרפתית וערבית. אחר כך המשפחה עברה לרמת גן ושם למדה  בבית ספר 'המתמיד' מכיתה ב' עד ח'. בתיכון למדה בתל אביב במרכז למורים מוסמכים, שם למדה מזכירות. בגיל 15 וחצי הפסיקה סבתא ללמוד והתחילה לעבוד.

סבתא מספרת שהיא לא אהבה ללמוד ולכן היחסים בינה לבין המורים לא היו יחסים כל כך טובים. היא הייתה ילדה שקטה ולא הפריעה. העונשים היו לעמוד בפינה או שיחה עם ההורים.

זכרונות משנות ה 20

באותה התקופה היו נוהגים להאזין למוזיקת עולם ולהקות מפורסמות. במסיבות היו רוקדים ריקודים סלונים. הבילויים היו בעיקר מסיבות ביתיות ופאבים. בעבר לא היו פלאפונים והיו נוהגים לתקשר דרך טלפון עם מחוגה, טלפון ציבורי, רדיו טייפ, קסטות.

סבתא הייתה מעבירה את זמנה הפנוי בכך שגידלה את בנה הבכור. בגיל 21 נולדה לה בתי השנייה כשבנה הבכור היה בן כמעט שנתיים. רוב הזמן סבתא הייתה בבית, בטיפול בילד, ניקיון, ריקמה, קריאת ספרים… כשהיו מסיבות סבתא וחבריה היו מבלים ביחד ורוקדים מבלים את הזמן עם קלפים.

אהבה ומשפחה

סבתא הכירה את בעלה נתן במושב, הוא בא לחופשה מהצבא, ואז היא הכירה אותו במושב, הם התאהבו אחד בשני ונהיו זוג. בעבר נהגו לחזר בלהציע חברות, לשאול אם רוצים ללכת לסרט, להציע לרקוד… אופי היחסים בין סבתא לבין אמה היו יחסי קרבה ומשמעת, ועם אביה אופי היחסים היה ריחוק ומשמעת. הוריה של סבתא היו מעורבים בחייה הרבה מאוד.

המשפחה של סבתי לא היו מבלים הרבה ביחד במהלך השבוע, ההורים שלה עבדו עד מאוחר, הם היו צריכים לפרנס. בימי שישי היו נוהגים לעשות קידוש ולבלות ביחד בחגים.

לסבתא יש ארבעה ילדים ו-13 נכדים.

ציטוט לחיים:

מכיוון שלא הספקתי לשאול את סבתי, הציטוט אותו בחרתי הוא "keep it simple."

המשפט אומר שכל דבר שחיים צריך לנסות לפשט ולא לחשוב יותר מדי, לפעמים יש לנו נטייה לסבך גם דברים פשוטים או החלטות פשוטות, אז כשאני מתחילה להסתבך, אני נזכרת במשפט הזה.

הזוית האישית

סבתי: כיוון שסבתי נפטרה ביום בו הייתי אמורה לראיין אותה, אז בחרתי לרשום את מה שחשבתי שהיא הייתה עונה. אני מאמינה שזה מה שסבתי הייתה אומרת: "היה לי מאוד כיף שהיה מישהו שהקשיב לסיפורים שלי כדי לשמר אותם, ולהעביר אותם הלאה וגם ולבלות עם נכדתי עוד זמן מבדרך כלל."

ליאור: בהתחלה כהתחלנו את התכנית מעט חששתי בגלל שלא חשבתי כמה זה יעניין אותי. לאחר שהתחלתי ממש שמחתי לשמוע את סיפורה של סבתי, ללמוד, לשמר ולשמוע על העבר שלה, ולאט לאט גילית דברים עליה שלא ידעתי עליהם, כמו על הילדות שלה ועל המגורים שהיו לה וכו'. לסיכום, נהניתי מאוד לבלות עם סבתי וזה שימח אותה מאוד לחזור לעבר ולהיזכר בילדותה ובחיים שהיו לה.

לצערי הרב סבתי נפטרה במפתיע ממש לפני מספר ימים ביום שבת, בתאריך 20.3.2021 בגיל 73, ממש ביום בו היינו אמורות להיפגש ולסיים את הסיפור ולהצטלם יחד, לכן אני עוד יותר שמחה שהספקתי לשמוע את סיפור חייה.

סבתי לא הייתה 'עוד סבתא'. היא היתה מעורבת בחיי והייתי קשורה אליה מאוד. ביקרתי אותה לפחות פעמיים בשבוע, היא תחסר לי מאוד מאוד ואני כבר מתגעגעת אליה ולא מאמינה שלא אראה אותה יותר.