מאגר סיפורי מורשת

שמי שלי אדלשטיין ובחרתי בדמותה של סבתא שלי, גלדיס שמחון, כדמות שאתאר ואתעד את סיפור חייה. בחרתי בסבתא שלי משום שהיא דמות חשובה ומשמעותית בחיי וסיפורה מסקרן אותי ביותר. כיום, סבתא שלי בת 70 ומתגוררת בנתניה.

סבתא שלי נולדה ב-25 בדצמבר בשנת 1952 במרוקו בעיר קזבלנקה, שם היא גרה עם הוריה וששת האחים והאחיות שלה. היא למדה בבית הספר "מויז-נהון" והעבירה את ילדותה במשחקים כגון חמש אבנים וקפיצה בחבל.

סבתא בבית הספר

כאשר פרצה מלחמת ששת הימים בשנת 1967, סבתא שלי ומשפחתה החליטו לעלות לארץ ישראל. תהליך העלייה לארץ לא היה קל, אנשי הסוכנות היהודית במרוקו עברו בין בית לבית כדי להבריח את הילדים היהודים לארץ ישראל. העבירו אותם מבחנים וטיפולים פסיכולוגיים, הכל בשביל להגיע לארץ המובטחת. קודם לכן, סבתא שלי, אחיה ואחותה נסעו למרסיי שבצרפת למשך חודש, שם שהו במחנה. לאחר חודש, הם עלו לארץ ישראל עם עליית הנוער. סבתא שלי אז הייתה בת 14, הוריה עלו לארץ שנה לאחר מכן. בינתיים, סבתא שלי, אחיה ואחותה גרו בכפר הנוער מאיר שפיה למשך שנה, וכאשר הוריה ושאר האחים והאחיות שלה עלו לישראל, הם עברו לגור בנתניה.

סבתא שלי הכירה את סבא שלי כשהייתה בת 19 כאשר הם נפגשו בדיסקוטק. הם נישאו לאחר חמישה חודשים ועברו לגור יחדיו בתל אביב, שם הם גידלו את שלושת בנותיהן. לאחר 22 שנה הם עברו בחזרה לנתניה.

כיום, סבתא שלי בת 70 ומתגוררת בנתניה, היא אינה עובדת. היא נשואה לסבי כבר 51 שנה והיא סבתא לשלושה נכדים. סבתא שלי אוהבת לבשל ולארח, היא מארחת בחגים כל שנה, וכשהיא מארחת, כל המשפחה באה לחגוג יחד.

הזוית האישית

שלי הנכדה המתעדת: בעקבות התיעוד הזה למדתי הרבה דברים חדשים על סבתא שלי ועל סיפור חייה. נהניתי לכתוב את התיעוד הזה יחד איתה ואני מרגישה שאני מכירה אותה יותר ועל כן מעריכה אותה יותר.

סבתא גלדיס: היה לי כיף לשתף את הסיפור שלי עם נכדתי, חשוב לי שהיא תדע את שורשי משפחתינו ומנין באנו.