מאגר סיפורי מורשת

שמי אירה רגימוב, נולדתי בתאריך 31.08.1955 במחוז גויצ'אי בהרי הקווקז. בהיותי בת 19 הוריי החליטו לעבור לבאקו, עיר הבירה של אזרבייג'ן, על מנת שיהיו לנו חיים יותר טובים.

"באקו היא בירת אזרבייג'ן והגדולה שבעריה. העיר נמצאת על גדתו הדרומית של חצי האי אפשרון (Abşeron), בצדו המערבי של הים הכספי. באקו היא העיר הבירה הנמוכה בעולם וגובהה 28 מטר מתחת לפני הים. ישנה הנחה שמקור השם באקו הוא במילה הפרסית "באח קו" (הר האלוהים). לפי סברה אחרת, מקור השם הוא במילה הפרסית "באד כובה" (מוכה הרוחות), שם המתאר את הרוחות החזקות הנושבות באזור כתוצאה ממפגש בין רוח צפונית קרה מהים הכספי ורוח דרומית חמה ומכאן כינויה – עיר הרוחות". (ויקיפדיה)

הוריי היו יהודי קווקז והיה להם חלום לעלות לארץ ישראל, אך לצערי החלום לא התגשם. התחתנתי ונולדו לנו שלושה ילדים מהממים.

עלייה לארץ ישראל ועיסוק

בשנת 1995 הגשמתי את החלום של הוריי ושלי ועליתי לארץ ישראל. עליתי לארץ לבדי, מכיוון שילדיי עלו לארץ לפניי. העלייה הייתה מאתגרת, בגלל שהייתי צריכה להשאיר הכל מאחורי ולבנות חיים חדשים: עבודה, שפה, תרבות ועוד.

ההתחלה הייתה קשה, אך בזכות ילדיי התחלתי להסתדר. מצאתי עבודה בתור מנקה בבית חולים (באזרבייג'ן עבדתי בתור מוקדנית טלפונית), בגלל שלא היתה לי שפה הייתי צריכה להתפשר על מה שיש.

חפץ מיוחד שעובר מדור לדור

החפץ המיוחד שעובר במשפחה הוא מטפחת שעוברת מדור לדור לפי המסורת. המטפחת שלנו עוברת מסבתא לכלה ביום האירוסין. המטפחת שעוברת במשפחה שלי – נתנה לי אותה חמותי, שקיבלה אותה מחמותה ואני העברתי אותה לאשתו של בני (כלתי) והיא – במידה ותרצה לשמר את המסורת – תוכל להעביר לכלתה או במידה ואין לה בנים – לבת הבכורה.

היום אני עדיין עובדת כמנקה בבית חולים אבל עדיין יש לי זמן לבלות עם המשפחה שלי כמו לטייל, ללכת למוזיאון, לשחק בפארק ועוד.

הזוית האישית

הנכד מתנאל: היה לי מאוד כיף וגם למדתי דברים חדשים שלא ידעתי על סבתא שלי ועל העלייה שלה לארץ.

סבתא אירה: זה לא הפעם הראשונה שלי שאחד הנכדים שלי מראיין אותי וכל פעם מחדש אני מתרגשת לספר את הסיפור שלי. היה לי כיף ומצחיק לענות לשאלות של נכדי, הרי אני לא יודעת עברית. אנחנו תקשרנו דרך הטלפון בשיחה רגילה ומי שתרגמה אותי זאת הבת שלי.